Englishhidabroot.com

לא לקחת ללב: כך לא תיפגעי מכל הערה או ביקורת

למה אנחנו נוטות לפרש תגובות של אחרים באופן אישי, ומה באמת עומד מאחורי ביקורת, שתיקה או חוסר שביעות רצון? 8 תובנות פסיכולוגיות שיעזרו לך לא לתת לכל מילה להשפיע עלייך

לא לקחת ללב: כך לא תיפגעי מכל הערה או ביקורת
אא

״אל תיקחו שום דבר באופן אישי״ היא ההסכמה השנייה בספר ״ארבע ההסכמות״ מאת דון מיגל רואיס (1997). בספרו הוא קובע ש״אפילו כאשר מצב מסוים נראה אישי כל כך, ואפילו אם אחרים מעליבים אתכן באופן ישיר, אין לזה שום קשר אליכן. מה שהם אומרים, מה שהם עושים והדעות שהם מביעים - כולם תואמים להסכמות שיש להם בתוך המוח שלהם״.

למרות זאת, אנו מוצאות את עצמנו מאפשרות לביקורת, לחוסר שביעות רצון או להיעדר תגובה מצד מישהו לקבוע כיצד אנו מרגישות כלפי עצמנו. מצב הרוח והביטחון העצמי שלנו יכולים להשתנות ברגע בעקבות טון ביקורתי של עמיתה לעבודה. אנחנו מסוגלות להגיב בצורה לא רציונלית ואימפולסיבית על סמך תגובותיו של אדם אחר ועל סמך התפיסות והפרשנויות שלנו.

לדוגמה, שלחת הודעה לחברה טובה והיא לא ענתה לך. את מיד מרגישה שהיא מסננת אותך או שפגעת בה, אבל יכול להיות שהיא עמוסה או מתמודדת עם בעיה אישית משלה.  למשל, בעלך חזר הביתה עם פרצוף זעוף, ואת מיד חושבת שזה בגללך. יכול להיות שפשוט היה לו יום רע בעבודה או שהוא סובל מכאב ראש.

אז איך משתחררים מהמעגל המתיש הזה, ומפסיקים לספוג את כל האנרגיה והתגובות של הסובבים אותנו? ד"ר מישל פ. מיידנברג, דוקטור לעבודה סוציאלית ופסיכותרפיסטית קלינית, מציגה 8 תובנות חשובות שישנו את הדרך שבה את תופסת את הסביבה שלך ואת עצמך.

לא כל מה שאנחנו רואות הוא בהכרח המציאותלא כל מה שאנחנו רואות הוא בהכרח המציאות

אינך יכולה לצפות שכולם יחבבו אותך

"חשבי על כמה אנשים פגשת שלא הרגשת אליהם חיבור מיוחד או כימיה", אומרת מיידנברג. "לעיתים מתעוררות בנו תחושות שליליות מעצם נוכחותו או התנהלותו של אדם מסוים, גם ללא הצדקה הגיונית, בשל הבדלי אישיות וערכים. למרות זאת, כאשר איננו מתקבלות בקלות או נדחות בגלוי, אנו נוטות לפרש זאת כהוכחה לחוסר הערך שלנו".

המוח שלנו מתוכנת לחפש אישור חיצוני ולמדוד את שוויו לפיו (״אם הם חושבים שיש לי ערך, סימן שיש לי. אם לא, אז אין לי״). אנו לא רגילות לחשוב שההעדפה של האחר היא בסך הכול העדפה אישית שלו, ושדעתנו על עצמנו היא הקובעת. העדפה של מישהו כלפייך אינה מגדירה את ערכך; את יכולה להיות אישה מדהימה, גם בלי להיות הבחירה המועדפת על כולם.

את לא קוראת מחשבות

אנו נוטות להתייחס למחשבות ולפרשנויות שלנו כאל עובדות מוחלטות. די בכך שמישהו לא יגיב לנו כדי שנסיק מיד שאינו מעוניין בנו, או שאיננו חשובות לו. בד בבד, אנו מתחמקות מאחריות על הטריגרים האישיים שלנו, ומעדיפות להיכנס למגננה או להאשים את הזולת כדי להגן על הפגיעות שלנו.

לדברי מיידנברג, "דפוסי חשיבה מעוותים, כמו ניסיון לנחש מחשבות של אחרים או מתן משמעות מוגזמת לכל תגובה, מקשים על ניהול קשרים בריאים". מעבר לעובדה שמנגנונים אלו מתבססים על חוויות עבר ועל מצבים רגשיים קודמים, הם מייצרים מציאות מעוותת. כדי לאזן את החשיבה, היא ממליצה לעצור ולשאול: "מה ידוע לי בוודאות, ומה הפרשנות שלי בלבד?". התבוננות סקרנית ומאוזנת תאפשר לראות את המציאות האובייקטיבית.

ביקורת ותוקפנות משקפות את עולמו הפנימי של האחר

"בושה, תסכול, חוסר ביטחון או כאב רגשי שלא זכו למענה מוצאים דרך לצאת החוצה בדמות עוינות, ביקורת או מגננה", אומרת מיידנברג. מנגנון זה נקרא בפסיכולוגיה ״השלכה״ - תהליך לא מודע שבו אדם מייחס לסובבים אותו רגשות, מחשבות או תכונות השייכים לעולמו הפנימי שלו, מתוך קושי להכיל אותם בעצמו.

כך, אדם שמתמודד עם תחושת חוסר ביטחון נוטה לבקר את סביבתו, ואדם המוצף בפחד עלול להגיב בתוקפנות. היכולת להפריד את עצמך מההתנהגות הזו מתחילה בהתבוננות. מיידנברג ממליצה לשים לב לעוצמת התגובה, לטון הדיבור ולמטען הרגשי שמלווה את הדברים. כאשר התגובה אינה תואמת את המציאות, זהו סימן מובהק לכך שהמטען הרגשי שייך כולו לצד השני, ומהווה השתקפות של מצבו הפנימי, ולא של מי שאת.

אל תדבקי באנרגיה שלילית

כאשר מישהו פונה אלייך בקוצר רוח או בעצבנות, הגוף מגיב מיד. החזה מתכווץ, הדופק עולה והמחשבות מתרוצצות. התגובה הזו נובעת מהרצון המיידי להגן על עצמך, וכך המצב הרגשי של האדם האחר מחלחל והופך לשלך.

מחקרים על "הדבקה רגשית" מלמדים שאנשים משפיעים זה על חוויותיו של זה, לעיתים מבלי להיות מודעים לכך כלל. עם זאת, מודעות עצמית וחמלה אינן מחייבות ספיגה רגשית. את יכולה לגלות אמפתיה למצוקה של אדם אחר בלי לאמץ את האנרגיה השלילית שלו. הדבר דורש הבחנה ברורה בין מה ששייך לו לבין מה ששייך לך, ובחירה מודעת כיצד להגיב.

מילים של אחרים מספרות לפעמים יותר עליהם מאשר עלינומילים של אחרים מספרות לפעמים יותר עליהם מאשר עלינו

מצב הרוח השלילי של מישהו אינו קשור אלייך

את יכולה להיתקל בריחוק, בעצבנות הבאה לידי ביטוי בטון קשה או בשפת גוף. המחשבה המיידית שלך יכולה להיות: ״מה עשיתי?״. לעיתים קרובות אנחנו מתאימות אישית את ההתנהגות של אחרים, כאילו היא קשורה למשהו שאמרנו או עשינו, ללא ראיות התומכות בכך.

מצב הרוח שלהם יכול לשקף אכזבה, עייפות, סטרס או דאגות שאינן קשורות אלייך כלל. לפני שתקפצי למסקנות, גשי אליהם מתוך סקרנות ושקלי לשאול: ״אני תוהה אם משהו עובר עליך, הכול בסדר?״. את יכולה לבחור לגשת בחמלה ולהיות קשובה לרגשות של מישהו, מבלי להניח אוטומטית שאת אחראית להם.

דחייה אינה מגדירה את הערך שלך

חוויות של דחייה עלולות להוביל לביטחון עצמי נמוך, לחרדה ולחשש מקשרים. כשאנחנו נדחות, אנחנו ממהרות להפוך מקרה נקודתי למסקנה גורפת: ״הם לא בחרו בי״ הופך ל״אני לא שווה״. אף על פי שברור לנו שדחייה קשורה לפעמים לתזמון או לחוסר התאמה, אנחנו נוטות לקחת אותה באופן אישי.

"ערכך אינו תלוי באישור חיצוני או בבחירה של אדם אחר", טוענת מיידנברג. "אינך יכולה למנוע דחייה לחלוטין, אך ביכולתך לבסס את הכבוד והחמלה העצמית שלך על האופן שבו את בוחרת להגיב לה".

התגובות של אנשים מספקות לך מידע חיוני

התבוננות בתגובות של אחרים מעניקה הצצה לציפיות, לנקודת המבט ולמצב הרגשי שלהם. בגרות רגשית דורשת פגיעות, יכולת להכיר בתרומתו של כל אדם, לקיחת אחריות, ותיקון וריפוי בעת הצורך.

כדי להגיע לשם, נסי לזהות פערים בדעות, בפרספקטיבות או בהתנהגויות, הנובעים מערכי הליבה של הסובבים אותך. המטרה אינה להסכים על הכול, אלא להעריך, לאמת ולהגיע להבנה הדדית שתאפשר לאינטראקציות עתידיות להיות בריאות ומספקות יותר.

הגני על האנרגיה הרגשית שלך

אנחנו מסוגלות לבלות שעות בספק עצמי, בשחזור שיחות, בציפייה לדחייה או בניסיון לשנות את דעתו של מישהו עלינו. עיסוק יתר זה יוצר מערבולת מתישה של מחשבות על רגשות ורגשות על מחשבות, והמחיר הרגשי שלו הוא תשישות שנמשכת הרבה מעבר לאינטראקציה המקורית.

היכולת לזהות את ההרהורים הללו ולקטוע אותם מאפשרת לנתב מחדש את הקשב, אף על פי שהמוח דורש מאיתנו נואשות לפתור את הבעיה. במקום זאת, מיידנברג ממליצה להתמקד במה שנמצא בשליטתך: הפרשנויות שלך, הגבולות שלך, התגובות והבחירות שלך.

*

לסיום, מיידנברג מדגישה כי "החופש הגדול ביותר מגיע כאשר אינך דורשת מאנשים אחרים להתנהג אחרת כדי להרגיש בטוחה בתוך עצמך. את מבינה שיש לך בחירות לגבי האופן שבו את מגיבה".

את יכולה להכיר בכך שאת יכולה להיות מושפעת מהתנהגות של מישהו מבלי שהיא תגדיר אותך או תניע אוטומטית את ההתנהגות שלך.

זה יכול להיות מאתגר להבחין בחלקים בעצמך שהיית מעדיפה להימנע מהם או להיפטר מהם. התגובה שלך, שיכולה לבוא לידי ביטוי כתוקפנות, התרחקות או בדרכים אחרות, קשורה אלייך. אף אחד לא מפעיל אותך; את זו שמופעלת.

ההכרה בכך יכולה לשנות לא רק את האופן שבו את חווה אחרים, אלא גם את האופן שבו את חווה את עצמך.

תגיות ועדכונים:

אתם מקבלים גיפטקארד של ₪150 ללא הגרלה, ויכולים לזכות באלפי שקלים במתנה! לחצו כאן >> 

כל תוכן חדש של שירה פריאנט ישר למייל שלך

כתובת המייל שלך נוספה לרשימת התפוצה

זמני היום

09:17
ט' כסלו התשפ"ז
בקרוב·סוף זמן תפילה (גר"א)09:39
  • הנץ החמה06:11
  • סוף זמן ק"ש08:47
  • חצות היום11:24
  • שקיעה16:37
כל זמני היום