Englishhidabroot.com

היסטוריה וארכיאולוגיה

תגלית בת 3,000 שנה: האם נמצאה העיר שעריים מתקופת דוד המלך?

שני השערים הולידו רעיון במוחו של גרפינקל: בסיפור דוד וגלית בנביא מתואר כי בני ישראל רדפו אחרי הפלשתים עד שעריים, לכיוון גת. העיר הזו, שיש לה שני שערים עצומים, שוכנת בדיוק בין עמק האלה לבין גת. הייתכן שזו העיר שעריים, שעל ידה רדפו דוד ובני ישראל את שרידי הפלשתים?

אילוסטרציהאילוסטרציה
אא

לפני כשלושים שנה יצאה קבוצת ארכיאולוגים ישראליים בהצהרה במאמר בעיתון הארץ: "אין ממצאים מזמן דוד המלך!". בדיוק באותם ימים מצא אברהם בירן מצבה בתל דן שבצפון, שבה נזכרת מלכות בית דוד. אותם ארכיאולוגים ניסו לטעון שהיא מזויפת.

בשנת 2005 החל השינוי. מעל עמק האלה - שהיה הגבול הקדום בין נחלת יהודה לפלשתים, ושם נלחם דוד עם גלית - שוכנת חורבה בשם חורבת קיאפה. החוקר הצרפתי ויקטור גרן דיווח על האתר ב-1868 כ"חורבה", ובסקר הבריטי של 1883 תוארו שרידיו בכמה מילים כערימות אבנים. גם סקרים שנעשו בשנות השמונים והתשעים לא זיהו בו עיר מבוצרת.

באותה שנה הבחין סער גנור, ארכיאולוג מרשות העתיקות, כי מתחת לחורבה הקטנה מסתתרות אבני ענק השוקלות טונות, שהיו בסיס של חומה מבוצרת. הוא גייס את פרופסור יוסף גרפינקל, שהגיע לחפור באתר. תוך עשרה ימים התברר כי מדובר בעיר בצורה וגדולה. נחשפו שער, חומה אדירה ובתים.

עם חשיפת העיר נמצאו בה גם כתובות בעברית עתיקה. בחדר של בית סמוך לשער המערבי נמצא רסיס חרס ועליו כתובת של חמש שורות. החוקר חגי משגב פענח אותה כך: '"אל תעשו [כזאת] ועבדו את ה', שפטו עבד ואלמנה, שפטו יתום וגר, ריבו עולל, ריבו דל ואלמנה, שקמו ביד מלך אביון ועבד, שכו גר, תמכו". כתובת נוספת על כד אגירה מזכירה את השם "אשבעל בן בדע". השם אשבעל מוכר מספר דברי הימים כשם שנהג בתקופת דוד ושלמה.

לאט לאט נחשפה העיר כולה, חומה כפולה ("חומת סוגרים") באורך 700 מטר. מה שבלט לחוקרים הוא שלעיר היו שני שערים גדולים, והאבנים שביסוד השער מגיעות למשקל שמונה טון. שני השערים הולידו רעיון במוחו של גרפינקל: בסיפור דוד וגלית בנביא מתואר כי בני ישראל רדפו אחרי הפלשתים עד שעריים, לכיוון גת. העיר הזו, שיש לה שני שערים עצומים, שוכנת בדיוק בין עמק האלה (מקום הקרב) לבין גת. הייתכן שזו העיר שעריים, שעל ידה רדפו דוד ובני ישראל את שרידי הפלשתים?

ראשית, יש לדעת באיזו תקופה הייתה העיר מיושבת. גרפינקל שלח גרעיני זיתים שרופים מכל רחבי העיר לבדיקות פחמן 14. הבדיקות קבעו כי העיר נחרבה באזור שנת 1000 לפני הספירה, בסוף ימי שלמה המלך.

אם כן, העיר מתאימה לתקופה המדוברת. אך מי גר בה - יהודים או פלשתים? סגנון הבנייה של חומת הסוגרים הוא סגנון שהשתמשו בו יהודים, ולא הפלשתים. סימן מובהק יותר הוא שרידי בעלי חיים: אין עצמות של חזירים וכלבים. בעוד באתרים הפלשתים אלו שכיחים, היהודים כידוע נמנעו מאכילת חזירים וכלבים. השמות שבכתובת הם שמות ישראליים, להבדיל מכתובות פלשתיות.

ובכן, סביר מאוד שזוהי העיר המקראית שעריים, המוכיחה כי ממלכת יהודה הייתה ממלכה גדולה ומבוססת, שאפילו עיר קטנה בקצה הממלכה נבנתה כעיר שהיא חלק מממלכה. בעיר היה ארמון שהשתרע על יותר מאלף מטר רבוע, וקירותיו בעובי מטר. זוהי בנייה מלכותית.

כשהגיעו החופרים לרצפות הבתים, הם מצאו אותן כפי שנעזבו. העיר נהרסה בפתאומיות, ובכל חדר נשארו כלי יומיום על הרצפות ובתוך ההריסות: מאות כלי חרס שלמים, כלי אבן וכמאה חפצי מתכת, בהם יותר משלושים כלי ברזל וברונזה, בעיקר כלי נשק. נמצאו גם כ-700 ידיות כדים עם טביעת אצבע. גרפינקל רואה בהן את ראשית המסורת של סימון כדי אחסון בידי מנהל מלכותי ביהודה.

כך נפלה עוד טענה של מכחישי המקרא. ההיסטוריה של ממלכת דוד הוכחה בהמשך שוב ושוב על ידי גילויים חדשים, החל מארמון דוד המלך שהתגלה על ידי אילת מזר, ועד ממצאים רבים אחרים, שעליהם נספר בהזדמנות אחרת.

תגיות ועדכונים:

שואב שוטף, תכשיט יהלומים, ריהוט ב-₪5,000. הצטרפו להפצת עלוני הידברות וזכו בפרסים. לחצו כאן >> 

כל תוכן חדש של יהוסף יעבץ ישר למייל שלך

כתובת המייל שלך נוספה לרשימת התפוצה

זמני היום

09:30
ח' כסלו התשפ"ז
בקרוב·סוף זמן תפילה (גר"א)09:39
  • הנץ החמה06:10
  • סוף זמן ק"ש08:46
  • חצות היום11:24
  • שקיעה16:38
כל זמני היום