לאישה
מה קורה כשהחיים מפסיקים להתאים לגוף שלך? סיפורה המטלטל ד"ר ג'קלין טולנטינו
אחרי שאובחנה בסרטן בשנות ה-30 לחייה, ד"ר ג'קלין טולנטינו נאלצה להתמודד עם מציאות שבה הגוף כבר לא עומד בקצב הציפיות. עכשיו היא מציעה תובנה חשובה לכולנו: להפסיק לנסות לחזור למי שהיינו, ולהתחיל להקשיב למה שהגוף והנפש שלנו צריכים היום
- שירה פריאנטלמעקב
- ו' כסלו התשפ"ז||

כשאנחנו צעירות ונמרצות, אנחנו בטוחות שכך נשאר כל החיים. שנוכל להמשיך לרדוף אחרי הילדים בתופסת, לאכול אוכל מהיר (בלי לעלות גרם), להרים שקיות כבדות מהשוק ולשטוף את הבית בפחות משעה. הבעיה היא שהגוף שלנו לא תמיד מתיישר לפי התוכנית. לפעמים הוא אומר "עד כאן", ואנחנו צריכות להתמודד עם התוצאות.
ד"ר ג'קלין טולנטינו, רופאת משפחה מומחית, מכירה את זה מקרוב. חייה החלו להשתנות כשאובחנה באופן בלתי צפוי בסרטן בשנות ה-30 לחייה.
הגילוי הפתאומי טרף את כל הקלפים. התורים לרופאים, הטיפולים, השינויים ברמות האנרגיה והיכולות הפיזיות השתנו ברגע. אבל מעבר להתמודדות הרפואית הקשה, התובנה הכי חזקה שלה נוגעת לדרך שבה כולנו מתייחסות לגוף שלנו בעידן המודרני. "היו לא מעט פעמים שבהן הגוף שלי שינה לחלוטין את התוכניות שלי, לפעמים את כולן", היא אומרת.
במאמר שפרסמה לאחרונה, ג'קלין שואלת איך זה יתכן שהגוף שלנו משתנה, אבל הציפיות שלנו ממנו נשארות בדיוק אותו הדבר? אנחנו מצפות שתהיה לנו אותה רמת אנרגיה, אותה תפוקה ואותו קצב חיים כפי שהיינו בגיל 20 או בתקופות פחות עמוסות בחיינו. וכשהגוף מתחיל לשדר איתותי מצוקה, האינסטינקט הראשון הוא לחפש תוספים, משקאות ממריצים או אפליקציות שונות, רק כדי להתאושש. ג'קלין מזהירה מפני הגישה הזו: "היכולת שלנו להסתגל אינה אינסופית... האם אנחנו משתמשים בכלים האלה כדי לתמוך בבריאות שלנו, או כדי להפוך עונה שוחקת בחיים שלנו לנסבלת?", היא שואלת. במילים אחרות, האם אנחנו מנסים לשרוד את התקופה באמצעות פלסטרים חיצוניים בשביל לחזור לאותו קצב חיים שפירק אותנו מלכתחילה?
במהלך החיים הדרך משתנה נקודה קריטית נוספת שג'קלין מעלה היא כמה חשוב להיזהר ולא להתעלם מהסימפטומים שהגוף משדר לנו. לפני שאובחנה, היא נהגה לתרץ את התשישות הקיצונית באורח החיים התובעני שלה ובקריירה האינטנסיבית. היום היא מבהירה שעייפות תמידית אינה בהכרח סגנון חיים, וכאב אינו חלק בלתי נפרד מההזדקנות. "אם משהו חדש ומשמעותי מחמיר ומתמשך, חשוב לדעת למה זה קורה ולדבר עם איש מקצוע בתחום הבריאות", היא מציעה.
עם השנים, ג'קלין גם הבינה שאין טעם לנסות בכוח לחזור למי שהיינו לפני הלידה, המחלה, הגיל או המשבר. הגוף שלנו מתפתח, ומערכות היחסים שלנו עם עצמנו משתנות. במקום לשאול "איך אני חוזרת למי שהייתי פעם?", היא מציעה לשאול שאלה הרבה יותר בריאה ומדויקת: "מה האדם שאני עכשיו צריך ברגע הזה, בעונה הזו, בחלק הזה של מסע החיים שלי?"
בסיום הטור היא מזכירה ששינוי אינו אובדן, ושחרור אמיתי מגיע כשנבין שאנחנו לא חייבות לחיות לנצח באותו האופן בדיוק. "יש כל כך הרבה חופש בהבנה שאת לא מחויבת לחיות בדיוק כמו שתמיד חיית".