"עוד רגע יגלו שאני משקר": כך תדעו אם אתם סובלים מתסמונת המתחזה

ההרגשה הזו מוכרת לרבים: המנהלת שקיבלה קידום ונמצאת בחרדה שזו טעות, או הסטודנט שהשיג ציון מושלם ובטוח שפשוט המזל האיר לו פנים. תופעה זו, המכונה "תחושת המתחזה", מתבטאת באמונה עקשנית שההישגים האישיים אינם אמיתיים ושבקרוב כולם יגלה את האמת, כשרבים בטוחים ש"עוד רגע יגלו שאני מזייף ומשקר". כעת, מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Personality and Social Psychology Bulletin בהובלת חוקרות מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט, בראשות ד"ר קריסטינה קלוג, שופך אור חדש על מקורות התופעה ומגלה קשר לנרקיסיזם.

במסגרת המחקר, החוקרות בחנו 339 משתתפים דוברי גרמנית בגילאי 16 עד 80. הנבדקים ענו על שורה של שאלונים שבחנו את רמת תחושת המתחזה שלהם, מאפייני אישיות נרקיסיסטיים, זיכרונות ילדות על דפוסי ההורות שחוו, וכן את דפוסי הקשר וההתקשרות שלהם כמבוגרים. התוצאות הראו כי תחושת המתחזה קשורה בעוצמה רבה לנרקיסיזם פגיע - אותו סוג של עיסוק מופרז בעצמי שמאופיין ברגישות קיצונית לביקורת, חוסר ביטחון עמוק וחרדה - בניגוד לנרקיסיזם הרועש והמוחצן. בנוסף, נמצא כי הסובלים מתחושת מתחזה חזקה נוטים לחוות פחות אמון באנשים אחרים, קושי בבניית קרבה ורמות גבוהות של חרדה במערכות יחסים.

נקודה מרכזית במחקר נוגעת לבית הילדות: נמצא כי הורות שנתפסה בעיני המשתתפים כשתלטנית, חונקת ומגוננת יתר על המידה, קשורה באופן מובהק הן לתחושת המתחזה והן לנרקיסיזם. בניגוד לציפיות המוקדמות של צוות החוקרים, חום רגשי מצד ההורים לא נמצא כגורם מגן שקשור להפחתת התופעה. עם זאת, החוקרות מזמינות לקרוא את הנתונים בזהירות רבה: מדובר במחקר מבוסס שאלונים מקוונים שנערך בנקודת זמן אחת, וההורות מהווה כ-11% בלבד מהתוצאה. 

המומחים מציעים כמה דרכים להתמודדות עם התופעה: ראשית, מומלץ לעצור את המחשבה האוטומטית בסגנון "סתם היה לי מזל" ולבחון אותה מול העובדות היבשות בשטח – לשאול מה בדיוק עשיתי כדי להגיע להישג הנוכחי. שנית, שיתוף אדם קרוב יכול לשבור את מעגל חוסר האמון שמזין את התחושה. במישור ההורי, מומלץ להימנע משליטה יתרה ולאפשר לילדים לנסות, לטעות ולהצליח בכוחות עצמם כדי לחזק את תחושת המסוגלות שלהם.