קונים גיפט קארד כמתנה? כך תמנעו את העוקץ הבא

תווי שי וכרטיסי מתנה הם אחת המתנות הפופולריות ביותר שמעסיקים מעניקים לעובדים, במיוחד לקראת חגים. הם גם משמשים כדרך טובה לפנק בני משפחה וחברים. בארצות הברית התריעו השבוע מפני עוקץ שמתפשט בעונת החגים, והוא תקף גם בישראל.

בכתבה שפורסמה בתקשורת האמריקנית, הסביר מומחה למשפט צרכני כי לאחרונה רווחת תופעה עולמית: נוכלים ניגשים לכרטיסים שמוצגים בחנויות על המדף, מעתיקים את הקוד שלהם ומחזירים אותם למקום. כשלקוח תמים קונה את הכרטיס והקופאי טוען את הכסף, הנוכלים מנצלים את הקוד שבידיהם ומרוקנים את היתרה. מי שמגלה את הבעיה הוא הנמען, כשהוא מנסה לשלם בקופה ומגלה שהכרטיס ריק.

רשויות צרכנות בארצות הברית מזהירות גם מפני מוכרים שמבקשים תשלום בכרטיסי מתנה, במטבע דיגיטלי או באפליקציות תשלום שקשה לבטל בהן עסקה. ראש אגף הגנת הצרכן של מדינת ניו יורק המליצה לצרכנים השנה להניח שכל הצעה היא עוקץ עד שהוכח אחרת. לדבריה, בינה מלאכותית הפכה את העוקצים למשכנעים הרבה יותר, וכבר אי אפשר לזהות אותם לפי שגיאות כתיב.

אז מה לעשות כאן בישראל, לפני קניית כרטיס מתנה או תו שי? קודם כל, כשקונים בחנות, עדיף לבחור כרטיס שנמצא מאחורי הקופה או בתוך קופסה סגורה, ושהקוד שלו מופעל רק ברגע הקנייה. כדאי לבדוק שהאריזה שלמה ושהפס שמסתיר את הקוד לא נפתח או נמרח מחדש. את הקבלה כדאי לשמור עד שמקבל המתנה השתמש בכרטיס, כי היא ההוכחה במקרה של בעיה. מי שקונה באינטרנט - כדאי שייכנס ישירות לאתר של החברה המנפיקה, ולא דרך קישור שהגיע במייל, בהודעה או במודעה ברשת החברתית.

כדאי גם לברר מראש את רשימת החנויות שמכבדות את הכרטיס, לוודא שהיא מתאימה למי שמקבל את המתנה, ולבדוק את תנאי השימוש, התוקף והעמלות האפשריות. מי שקיבל כרטיס מתנה, עדיף שיבדוק את היתרה שלו בהקדם ולא יחכה חודשים.

ומה עושים אם בכל זאת נפלתם בפח? פונים מיד לחברה שהנפיקה את הכרטיס, עם הקבלה ומספר הכרטיס, ומבקשים לבדוק מתי ואיפה נוצלה היתרה. אם שילמתם בכרטיס אשראי, כדאי לעדכן גם את חברת האשראי. אם עסק מסרב לטפל בתלונה, אפשר לפנות לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.