"נותרו 3 יחידות אחרונות": כך חלק מאתרי הקניות עובדים עליכם

השעון בראש הדף סופר לאחור, ובצד מופיעה הודעה אדומה: "רק 3 יחידות נשארו במלאי". ליד המוצר נכתב ש-27 אנשים צופים בו ברגע זה. התחושה שעולה לכם כעת: אם לא קונים עכשיו - מפסידים. אלא שלפי חוקרים וארגוני צרכנות, פעמים רבות אין כלל מקום ללחץ הזה.

בשבועות האחרונים נכנסה ישראל לתוך עונת המבצעים (שקיימת כל השנה, אבל הרשתות הצטרפו לטרנד העולמי בתקופה הזו). אתרים רבים מגבירים את השימוש במה שמכונה על ידי מומחים לשיווק כ"דחיפות מזויפת". זו טכניקה שיווקית שמטרתה לגרום לקונה להחליט מהר, לפני שהספיק להשוות מחירים או לשאול את עצמו אם הוא באמת צריך את המוצר. ארגון צרכנים אמריקאי בדק את 20 המוצרים הנמכרים ביותר באתר קניות גדול שהציגו שעון ספירה לאחור על מבצע, ומצא ש-80% מהשעונים פשוט התאפסו והתחילו מחדש כשהגיעו לאפס. כלומר, המבצע "האחרון" לא באמת נגמר.

זו לא תופעה חדשה. כבר לפני כמה שנים מצאו חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון מאות אתרים פופולריים שמשתמשים בהודעות שיוצרות תחושת דחיפות כוזבת. הודעות כמו "כמעט אזל מהמלאי", "ביקוש גבוה" או "העגלה שלך שמורה רק לעשר דקות" נועדו להפעיל את הפחד להחמיץ, ולגרום לנו לפעול מהר ולחשוב פחות.

באיחוד האירופי, חוק השירותים הדיגיטליים אוסר במפורש ליצור "תחושת דחיפות כוזבת", ורשות הפרסום הבריטית פסקה נגד שעוני ספירה לאחור מטעים. אבל באתרים בינלאומיים שמוכרים לישראלים, הקונה עדיין צריך להגן על עצמו.

אז מה עושים? הכלל הראשון פשוט: כשמרגישים לחץ - עוצרים. סוגרים את הדפדפן, נותנים לעצמכם כמה שעות או יום, וחוזרים לבדוק. אם המבצע היה אמיתי, ברוב המקרים הוא עדיין יהיה שם. הכלל השני: מרעננים את הדף ובודקים אם השעון התחיל מחדש, או נכנסים מדפדפן אחר ורואים אם "המלאי האחרון" עדיין מוצג. 

הכלל השלישי הוא להשוות את המחיר בכמה אתרים ולבדוק את היסטוריית המחירים של המוצר. והכלל הרביעי, אולי החשוב מכולם: לפני שנכנסים לאתר, מחליטים מה אנחנו באמת צריכים ומה התקציב שעומד לרשותנו, ולא נותנים להודעות קופצות לקבוע זאת במקומנו.