הרב ירון אשכנזי במקבץ שו"תים בנושא תפילה במניין

הדברים שעליהם יש להקפיד בתפילה במקום פתוח (סימן צ' סעיף ה')

הנמצא בפארק ופנו אליו להצטרף לתפילת מנחה, על אילו דברים יש לו להקפיד?

תשובה

לכתחילה יחפש מקום מוסתר להתפלל בו, כגון בין האילנות והשיחים, וכך תחול עליו אימת מלך בתפילה. אך אם אינו מוצא מקום מסתור, יכול להתפלל אפילו במקום פתוח(ביארנו לעיל (תשובה י"ח) שעוברי דרכים מותרים להתפלל במקום פרוץ. ושם הבאנו את דברי האחרונים שאמרו שבמקום שיש אילנות, טוב יותר לעמוד בין האילנות ולהתפלל). ובוודאי יש להקפיד שכיוון התפילה יהיה לכיוון ירושלים (כמבואר בשולחן ערוך (סי' צ"ד סע' א')).

אמירת קדיש בבית בשידור חי למניין אנשים (סימן צ' סעיף ט')

המתפלל ביחידות בביתו לאונסו, האם רשאי לומר קדיש על אביו או אמו כששומע את מניין בית הכנסת בשידור חי בטלפון או ברדיו?

תשובה

אסור לומר קדיש ביחידות בהיותו בבית, אף כאשר שומע את מנין בית הכנסת בשידור חי, ורק רשאי לענות אמן על קדיש וברכות שאומרים בבית הכנסת והוא שומע ע"י השידור (כתב השולחן ערוך (סי' צ' סע' ט'): "ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור. ואם הוא אנוס, שאינו יכול לבוא לבית הכנסת, יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים".

ולפי זה, אדם שנאנס ואינו יכול לבוא לבית הכנסת ולהתפלל עם הציבור, יכול לשמוע את התפילה מבית הכנסת בשידור חי בטלפון או ברדיו, ויחשב לו שמתפלל בשעה שהציבור מתפללים.

אך לומר קדיש בביתו אינו רשאי, שהרי אין אומרים קדיש אלא בציבור, כמובאר בשולחן ערוך (סי' נ"ה סע' א'), ובביתו אין כעת עשרה אנשים. ומ"מ הוא יכול לענות אמן על קדיש וברכות שאומרים בבית הכנסת, היות והוא יודע מהו הזמן בו צריך לענות, וכמבואר בשולחן ערוך (סי' קכ"ד סע' ח')).

הנהגת מי שארעו אונס ואינו יכול להתפלל במניין (סימן צ' סעיף ט')

מי שאירע לו אונס ואינו יכול להתפלל במניין, מה יעשה?

תשובה

מי שנאנס ואינו יכול להתפלל במניין, לכל הפחות יתפלל בשעה שיש מניין של אנשים אחרים שמתפללים, ויתכוון להצטרף עמהם (מי שאינו יכול להתפלל עם הציבור, לכל הפחות יתפלל בזמן שהציבור מתפללים בו, כמו שאמרו בגמרא (ברכות ז ע"ב): "אמר ליה רבי יצחק לרב נחמן: מאי טעמא לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי? אמר ליה: לא יכילנא. אמר ליה: לכנפי למר עשרה וליצלי. אמר ליה: טריחא לי מלתא. ולימא ליה מר לשלוחא דצבורא, בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעיה למר. אמר ליה: מאי כולי האי. אמר ליה: דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, מאי דכתיב 'ואני תפלתי לך ה' עת רצון', אימתי עת רצון, בשעה שהצבור מתפללין".

וכן העתיק השולחן ערוך (סי' צ' סע' ט') להלכה, וזו לשונו: "ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור. ואם הוא אנוס, שאינו יכול לבוא לבית הכנסת, יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים").

לימוד תורה או תפילה בציבור (סימן צ' סעיף ט')

אדם שיש לו זמן קצוב לקביעות עיתים לתורה, ואם יתפלל ביחיד יוכל ללמוד יותר זמן, האם יכול לוותר על תפילה בציבור?

תשובה

אף שלימוד תורה חשוב יותר מתפילה בציבור, מ"מ אין לו לאדם לוותר על תפילה בציבור כדי ללמוד תורה. אך מותר לעשות כן באקראי (כ"כ בערוך השולחן (או"ח סי' צ' סע' כ"א), שאע"פ שת"ת גדול מכל המצוות, מ"מ לא ירגיל הת"ח בזה, משום עמי הארץ.

וכעין זה כתב בשו"ת אור לציון (ח"ב סי' ז', כ'), באדם שאינו מכוון כראוי כאשר מתפלל במניין, וכשמתפלל ביחיד כוונתו מעולה יותר, האם ראשי להתפלל ביחיד. והשיב ע"פ מש"כ בשו"ת הרדב"ז (סי' תתק"י ח"ג סימן תע"ב) לעניין מי שיש לו שנאה או מריבה עם הציבור, ואם יתפלל עמהם תיטרד מחשבתו ולא יוכל לכוון בתפילתו, האם רשאי להיפרד מהם ולהתפלל ביחידות, וכתב: לולא דמסתפינא הוה אמינא דטב ליה להתפלל ביחיד מלהתפלל בחברת בני אדם שאין דעתו נוחה מהם, שאם עושה כן באקראי מותר, אבל אין לעשות כן בדרך קבע אף אם אינו מצליח להתרכז כראוי בתפילה בציבור.

וכתב על כך האור לציון, שנראה שמה שחשש הרדב"ז לפסוק כך להדיא, אלא כתב זאת בהסתייגות, הוא משום שאעפ"י שתפילה בכוונה עדיפא, מ"מ לא רצה שירגילו אנשים את עצמם להתפלל ביחידות וימנעו מתפילה בציבור אף שלא במקום הצורך. ועפי"ז פסק שבדרך אקראי מותר להתפלל ביחידות אם חושש שתתבטל כוונתו, אך לא ירגיל עצמו בכך).

נסיעה למקום נופש על חשבון תפילה בציבור (סימן צ' סעיף ט')

האם מותר לנסוע למקום נופש, כאשר ידוע לו שלא יוכל להתפלל שם במניין?

תשובה

אין לנסוע למקום נופש שאין בו עשרה מתפללים, ולבטל תפילה בציבור, אלא אם נוסע לצרכי בריאות או פרנסה, או לצורך מצווה אחרת (יש לדון האם מותר לנסוע למקום נופש שאין בו עשרה מתפללים, ולבטל תפילה בציבור. בשו"ת שבט הלוי (ח"ו סי' כ"א, ג') נשאל בזה, והשואל הזכיר צד היתר בדבר, שיתכן וחיוב תפילה בצבור הוא דווקא כאשר יש במקומו מנין, אך אין איסור לנסוע למקום שאין בו מנין. ודחה השבט הלוי סברא זו, וכתב שהדבר פשוט שאם נוסע רק לתענוג בעלמא, הרי עושה בכך איסור, שאסור לאדם להכניס את עצמו לכתחילה למצב שבו יפטר ממצווה מסוימת באונס. ובנסיעתו לשם גורם לבטל קדושת ה' בעשרה, קדיש, קדושה, ברכו, עניית האמנים ועוד.

וכן כתב בספר הליכות שלמה (תפילה פ"ה, ד') שאין ראוי לנסוע ביודעים למקום שאין שם עשרה מתפללים, אלא אם כן נוסע לצרכי בריאות, פרנסה או מצווה.

ובספר תפילה בציבור (פ"ג הגה א') כתב שמלשון הרמב"ם (הל' תפילה פ"ח ה"א) שכתב: "ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור", משמע לכאורה שבזמן שאין לו מנין פטור. אך כתב ששמע מהגרש"ז אויערבאך שמסתבר שאם אין זה נחוץ לבריאות, לפרנסה או לצורך מצווה, אין נכון לאדם להכניס את עצמו למצב שבו יהיה אנוס משום שאין לו מנין במקום שנוסע לשם. ועיין בגליון שמעתתא עמיקתא (גליון קמ"ד) מה שכתב בזה).

לרכישת הספר "הלכה למעשה" מאת הרה"ג ירון אשכנזי, לחצו כאן.