מה היהדות אומרת על טעויות?

שלמה המלך כותב: "כי אדם אין צדיק בארץ, אשר יעשה טוב ולא יחטא" (קהלת ז, כ). התורה אף הקדישה קרבן מיוחד למי שטעה בלי כוונה: "נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות ה'" (ויקרא ד, ב). לצד החטא בשגגה, המקורות עוסקים גם בטעות בשיקול דעת ובלימוד.

גם משה רבנו טעה. אחרי מות נדב ואביהוא הוא כעס על אלעזר ועל איתמר שלא אכלו מקרבן החטאת, ואהרן הסביר לו מדוע נהגו כך. התורה מסיימת: "וישמע משה וייטב בעיניו" (ויקרא י, כ). רש"י מבאר: "הודה ולא בוש לומר לא שמעתי".

התורה מציינת גם את מעלתו של מנהיג שמודה בטעותו. על הפסוק "אשר נשיא יחטא" (ויקרא ד, כב) כותב רש"י: "לשון אשרי, אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר שמתחרט על זדונותיו".

מה עושים אחרי הטעות?

חז"ל לימדו: "אין אדם עומד על דברי תורה, אלא אם כן נכשל בהן" (גיטין מג, א). הלל הזקן מוסיף: "ולא הביישן למד" (משנה אבות ב, ה). שלמה המלך כותב: "כי שבע יפול צדיק וקם" (משלי כד, טז).

הרמב"ם מתאר את הצעד הראשון אחרי חטא: "ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו, ויסירו ממחשבתו, ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד" (רמב"ם, הלכות תשובה ב, ב).

וכשהטעות היא של אחר, הלל הזקן מזהיר: "ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו" (משנה אבות ב, ד). הברטנורא מבאר: "אם ראית חברך שבא לידי ניסיון ונכשל, אל תדינהו לחובה עד שתגיע לידי ניסיון כמותו ותנצל".

איך מכפרים על טעויות שעשינו במהלך כל השנה, וגורמים שיימחקו כלא היו? הרב שניר גואטה בהרצאה חובה לכל בעל תשובה. צפו