בעולם מלא רשע, דוד זועק לישועת ישראל: ביאור פרק נ"ג בתהילים

תקציר הפרק

מזמור זה הוא מזמור תלונה או תוכחה על הרשעים והמצב העגום שבעם. המשורר מעיד על המצב הקשה שבעם: "אמר נבל בלבו אין אלוקים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב". כפי שעולה מתיאור המשורר, המצב רע עד שה' צריך לחפש אחר אדם הדורש אותו: "אלוקים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלוקים". והמסקנה מאכזבת: "כולו סג יחדו נאלחו אין עושה טוב אין גם אחד".

המשורר תמה על התנהגות הרשעים "הלא ידעו פועלי אוון אוכלי עמי אכלו לחם אלוקים לא קראו", ומתאר כיצד העם נתקף פחד מ'אוכלי העם' "שם פחדו פחד",  אך מהרה הפחד נעלם "לא היה פחד", מכיוון ש"אלוקים פיזר עצמות חונך הבישותה כי אלוקים מאסם" -  ה' פגע באויב.

בסיום הפרק, מייחל המשורר למציאות טובה יותר ונושא תפילה: "מי ייתן מציון ישועות ישראל בשוב אלוקים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל".

הפרק המלא

(א) לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת מַשְׂכִּיל לְדָוִד.

למשורר המנצח על כלי נגינה, מזמור מלמד השכל שחיברו דוד.

(ב) אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלוקים הִשְׁחִיתוּ וְהִתְעִיבוּ עָוֶל אֵין עֹשֵׂה טוֹב.

הטיפש המושחת חושב בדעתו אין דין ואין דיין. לכן קלקלו בני אדם ונהייתה גרועה יותר רשעתם, אין בהם עושה טוב

(ג) אֱ‍לוקים מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלוקים.

אלוקים ממכון שבתו משגיח על בני האדם, ראות היש בהם בר דעת המבקש למלא את רצון ה'.

(ד) כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד.

והנה כולם נהפכו לפסולת, בלי יוצא מן הכלל הזדהמו בחטאים, אין בהם עושה טוב, אין אפילו יחיד.

(ה) הֲלֹא יָדְעוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם אֱ-לֹהִים לֹא קָרָאוּ.

הרי עליכם לדעת עושי רשעה, שאלה שגזלו וחסרו את ישראל וממונם עשו סעודות, ואל ה' אינם פונים בתפילה.

(ו) שָׁם פָּחֲדוּ פַחַד לֹא הָיָה פָחַד כִּי אֱ-לֹהִים פִּזַּר עַצְמוֹת חֹנָךְ הֱבִשֹׁתָה כִּי אֱלוקים מְאָסָם.

בבתי משתיהם נפלה עליהם אימה על אלה שלא היה להם פחד מה', כאשר אלוקים יפזר את עצמות האויב שיחנה עליכם, ויאכזבם כשיראו שאלוקים מאס בהם.

(ז) מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב אֱלוקים שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל.

הלוואי יחיש ה' השוכן בציון את עזרתו לישראל, כאשר יחזיר אלוקים את עצו למצבו הקודם, אז יגילו בני יעקב וישמחו בני ישראל.

מדרשים מעניינים מילקוט שמעוני

"כלו סג יחדיו נאלחו" – "להלן אומר 'הכל סר', הסר מן הדרך יכול לחזור בתשובה".

"נאלחו" – "נעשו אחים לאלהים אחרים. אמר הקב"ה למלאכי השרת צאו וראו מה עשו בני אדם בארץ, אמר להם 'אין עושה טוב'. 'אוכלי עמי אכלו לחם' - זה ישראל שהיו מברכין להקב"ה על הלחם ועל מה שהם אוכלים, שנאמר 'קדש ישראל לה'' – 'אלוקים לא קראו'".