הרב ירון אשכנזי במקבץ שו"תים בנושא אכילה ושתייה לפני התפילה

אכילה ושתייה קודם תפילת שחרית (סימן פ"ט סעיף ג')

אילו אכילה ושתייה מותרות קודם התפילה, ואילו אסורות?

תשובה

אסור לאכול ולשתות קודם התפילה, פרט לארבעה אופנים, כדלהלן: א. שתיית מים מותרת קודם התפילה, לפי שאין זה דרך גאווה. ב. אכילה ושתייה לצורך רפואי מותרות קודם התפילה, לפי שאין זה דרך גאווה. ג. הרגיל לשתות תה או קפה עם סוכר, רשאי לשתות קודם התפילה. ד. הצמא והרעב ביותר, ומי שחלש לבו, רשאי לאכול ולשתות קודם התפילה (היתר שתיית מים ואכילה לצורך רפואי קודם התפילה: בגמרא במסכת ברכות (י ע"ב) אמרו: "כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל, עליו הכתוב אומר: 'ואותי השלכת אחרי גויך', אל תקרי גויך אלא גאיך, אמר הקדוש ברוך הוא: לאחר שנתגאה זה, קבל עליו מלכות שמים".

ואולם, אף שאסרו לאכול ולשתות קודם התפילה, כתב הטור (סי' פ"ט) בשם אבי העזרי (ראבי"ה ברכות סי' ל') שמותר לשתות מים, היות ולא שייך בזה גאווה. וכן העתיקו הרא"ש (ברכות פ"א סי' י'), המרדכי (ברכות סי' כ"ג) והגהות מיימוניות (הל' תפילה פ"ו ה"ד) את דינו של הראבי"ה להלכה.

עוד כתב מהר"י אבוהב, שלדעת הראבי"ה כשם שמותר לשתות מים קודם התפילה, משום שאין זו דרך גאווה, כך מותר לאכול ולשתות דברים לרפואה, שגם בכך אין זה דרך גאווה.

וכתב הבית יוסף (סי' פ"ט) שאף שהכל בו (סי' ט') הביא שיש אוסרים לשתות מים, ובמהר"י אבוהב כתב כן בשם הארחות חיים (סי' ט"ו) שאסר לשתות מים קודם התפילה, וכן לאכול ולשתות משקים לרפואה, מכל מקום כתב המהר"י אבוהב שאין נראה בעיניו אלא כדברי הראבי"ה.

וכן הכריע השולחן ערוך (סי' פ"ט סע' ג') להלכה כדברי הראבי"ה, שמותר לשתות מים קודם התפילה, וכן לאכול ולשתות מאכלים ומשקים לרפואה.

ובמשנה ברורה (שם ס"ק כ"ב) כתב בשם האחרונים שיש להתיר אף שתיית תה וקפה קודם התפילה, כדי שיוכל לכוון דעתו ולהתפלל, ובפרט במקומות שרגילים בכך ואין מתיישבת הדעת בלתם, שאין בזה משום גאווה. והרחבנו בפרט זה לקמן (תשובה י"ד).

היתר אכילה קודם התפילה לצמא והרעב: עוד כתב הבית יוסף בשם הרמב"ם (הל' תפילה פ"ה ה"ב) שהצמא והרעב הם בכלל חולים, ועל כן אם יכולים לכוון דעתם בתפילה, יתפללו, ואם לאו, לא יתפללו עד שיאכלו או ישתו.

והנה, בגמרא (עירובין סה ע"א) אמרו שכל שאין דעתו מיושבת עליו – אל יתפלל, וכתב הטור (סי' צ"ח) בשם המהר"ם מרוטנבורג שאנו לא נזהרים בזה, משום שאין אנו מכוונים כל כך בתפילה. וכתב הבית יוסף שלפי זה יתכן שאף הצמא והרעב יכולים להתפלל תחילה, ואחר כך לאכול ולשתות. ומכל מקום, סיים הבית יוסף שאם ירצו לסמוך על דברי הרמב"ם ולאכול ולשתות קודם התפילה – הרשות בידם.

וכן העתיק השולחן ערוך (שם סע' ד') להלכה: "הצמא והרעב, הרי הם בכלל החולים. אם יש בו יכולת לכוון דעתו – יתפלל, ואם לאו, אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה".

וכן הביא המשנה ברורה (סי' פ"ט ס"ק כ"ח) את דברי מחצית השקל (שם ס"ק י"ד) שכתב בשם שו"ת שבות יעקב (סי' ח') בשם סידור האריז"ל, שרבינו חיים ויטאל, כשהיה חלש לבו, אכל או שתה איזה דבר לחזק גופו, ולא אסרו כי אם לאכול למלאות תאותו.

סיכום האופנים שבהם הותרה אכילה ושתייה קודם התפילה: נמצאו מעתה ארבעה אופנים בהם הותרה אכילה ושתייה קודם התפילה: א. שתיית מים. ב. אכילה ושתייה לצורך רפואי. ג. הרגיל לשתות תה או קפה עם סוכר. ד. הצמא והרעב ביותר, ומי שחלש לבו).

שתיית משקאות קלים קודם תפילת שחרית (סימן פ"ט סעיף ג')

האם מותר לשתות קוקה קולה ושאר משקאות קלים לפני תפילת שחרית?

תשובה

אסור לאכול או לשתות קודם התפילה משום שזו דרך גאווה, שמתעסק בענייניו קודם שמתפלל לה'. אך מותר לשתות מים, שהוא משקה פשוט, וכן שתיית תה וקפה מותרת אם עושה כן כדי לכוון דעתו בתפילה. ואם רגיל לשתות תה וקפה עם סוכר, רשאי אף לשתות עם סוכר. אך כל זה בשתיית תה או קפה, שעושה כן למטרת יישוב הדעת וחיזוק הלב לתפילה, אך אין להתיר שתיית קוקה קולה ושאר משקאות קלים קודם התפילה, שזו דרך גאווה. ובכל עניין אין לשתות קפה ותה במסיבת חברים קודם התפילה (איתא בגמרא (ברכות י ע"ב): "אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן אמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל, עליו הכתוב אומר: 'ואותי השלכת אחרי גויך', אל תקרי גויך אלא גאיך, אמר הקדוש ברוך הוא: לאחר שנתגאה זה, קבל עליו מלכות שמים".

וכן כתב השולחן ערוך (סי' פ"ט סע' ג') להלכה: "אסור לו להתעסק בצרכיו, או לילך לדרך, עד שיתפלל תפלת שמונה עשרה, ולא לאכול ולא לשתות".

ומכל מקום, כתב השולחן ערוך שמותר לשתות מים קודם התפלה. ומקורו מהטור (שם) שכתב כן בשם הראבי"ה (ברכות סי' ל'). וכן כתבו הרא"ש (ברכות פ"א סי' י'), המרדכי (ברכות סי' כ"ג) והגהות מיימוניות (הל' תפילה פ"ו אות ד'). והטעם שהתירו שתיית מים היא שזהו משקה פשוט ואין בו משום גאווה. והארכנו בזה לעיל (תשובה י"ג).

ובמשנה ברורה (שם ס"ק כ"ב) כתב בשם האחרונים שיש להתיר אף שתיית תה וקפה קודם התפילה, כדי שיוכל לכוון דעתו ולהתפלל, ובפרט במקומות שרגילים בכך ואין מתיישב הדעת בלתם, שאין בזה משום גאווה.

אך כתב שאין לשתות תה וקפה עם סוכר. ומכל מקום כתב שאם לוקח מעט סוכר בפיו בעת השתייה, ובלתי זה אין יכול לשתות התה, אין זה בכלל גאווה. ולפי זה, בזמנינו, אותם הרגילים לשתות תה וקפה עם סוכר, ואינם יכולים לשתותם בלא סוכר, יש להתיר להם לשתות אף עם סוכר.

וכן כתב בספר עוד יוסף חי (פרשת וישלח), שהשותה קפה לפני תפלת שחרית, לפי שאין דעתו מיושבת בלעדיה, והוא רגיל לשתותו עם סוכר, יכול לשתותו כך.

וכן הכריע להלכה בשו"ת יביע אומר (ח"ד או"ח סי' י"ב), שמותר לשתות קפה בסוכר או תה בסוכר קודם תפלת שחרית. וכן כתב בספרו הליכות עולם (ח"א, פרשת יתרו, ו', עמ' קנ"ג) שבזמנינו יש להתיר לשתות קפה ותה אף עם סוכר. ולגבי קפה עם חלב, כתב שאדם חלש שרגיל לשתות כל בוקר קפה עם מעט חלב, יש לו על מה שיסמוך.

אכן, כל זה הוא בשתיית תה או קפה, שנעשית למטרת יישוב הדעת וחיזוק הלב לתפילה, אך שתיית קוקה קולה ושאר משקאות אין להתיר לשתות קודם התפילה, שיש בזה משום גאווה.

אך בכל עניין אין לשתות קפה ותה במסיבת חברים קודם התפילה, שזהו דרך גאווה, ועוד שמתוך כך עלולים להתאחר ולהפסיד זמן תפילה).

לרכישת הספר "הלכה למעשה" מאת הרה"ג ירון אשכנזי, לחצו כאן.