הרב ירון אשכנזי במקבץ שו"תים בנושא פעילות לפני התפילה

יציאה לדרך קודם תפילת מנחה או ערבית (סימן פ"ט סעיף ג')

האם מותר לאדם לצאת לטיול קודם התפילה כשהגיע זמן תפילת מנחה או ערבית, אך דעתו להתפלל כשיגיע למחוז חפצו? וכן האם מותר לילך לחתונה בעיר אחרת קודם תפילת ערבית?

תשובה

מותר לצאת לטיול מחוץ לעיר בשעות אחר הצהרים, קודם שהתפלל תפילת מנחה, ובתנאי שידע בוודאות שיספיק להגיע למחוז חפצו קודם סוף זמן תפילה, ויספיק להתפלל שם במניין. אם מסופק בדבר – אינו רשאי לצאת לדרך עד שיתפלל.

לצאת אל מחוץ לעיר קודם תפילת שחרית, יש לאסור בדרך שנמשכת יותר משעה וחומש, אך בפחות מכך מותר. ולנסוע לפני תפילת שחרית כדי להתפלל בכותל המערבי, מותר אף בדרך שנמשכת יותר משעה וחומש.

ולעניין יציאה לחתונה, אם ידוע לו שיוכל להגיע לחתונה בנחת ולהתפלל ערבית במניין ובזמן – רשאי לצאת קודם התפילה. וכן אם יש לו במקומו שעה קבועה לתפילת ערבית, והוא עתיד לחזור עד אז ולהתפלל בשעה שרגיל בה – רשאי לצאת לדרך קודם התפילה. אך אם חושש שמפני הנסיעה לא יספיק להתפלל ערבית בזמן או במניין – אינו רשאי לצאת לדרך (בגמרא במסכת ברכות (יד ע"א) אמרו: "אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל, שנאמר: 'צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו'. ואמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן: כל המתפלל ואחר כך יוצא לדרך, הקדוש ברוך הוא עושה לו חפציו, שנאמר: 'צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו'".

על פי גמרא זו כתב הטור (סי' פ"ט) שאסור לאדם לצאת לדרך קודם התפילה. וביאר הבית יוסף (שם) סברת הטור, שאף הליכה היא בדרך בכלל עשיית חפציו, שנאסרה קודם התפילה.

וכן העתיק השולחן ערוך (סי' פ"ט סע' ג') להלכה: "אסור לו להתעסק בצרכיו, או לילך לדרך, עד שיתפלל תפלת שמונה עשרה". וכתבו הפרי מגדים (שם א"א ס"ק ו') והפרי חדש (שם) שדין זה אמור אף קודם תפילת מנחה וערבית, שאסור לצאת לדרך משעה שהגיע זמן התפילה. וכן העתיק המשנה ברורה (שם ס"ק י"ט) להלכה.

ולפי זה היה לנו לאסור לצאת לטיול קודם התפילה, אף באופן שאמור להספיק להגיע למחוז חפצו בזמן ולהתפלל בציבור, שהרי גזרו חכמים שלא לעשות צרכיו קודם התפילה, ואף הליכה בדרך היא בכלל עשיית צרכיו.

ואולם, בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ז, ו') הביא את דברי השולחן ערוך הרב (סי' פ"ט סע' ד'), שחלק על הפוסקים הנזכרים, ונקט שדווקא קודם תפילת שחרית אסור לצאת לדרך, אך קודם תפילת מנחה וערבית מותר. וכתב שכן יש לנקוט להלכה, היות והוא דין דרבנן.

וכן כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' י"ח) שכל איסור הליכה בדרך קודם תפילת מנחה וערבית הנזכר באחרונים, אמור דווקא כאשר היציאה לדרך גורמת לו למרוצת או ביטול התפלה, אך אם יספיק להגיע בנחת למקום חפצו ולהתפלל במתינות, רשאי לצאת לדרך קודם תפילת מנחה וערבית.

עוד כתב בשו"ת אור לציון (שם) שאף נסיעה קודם תפילת שחרית אין לאסור, אלא אם כן היא נמשכת שעה וחומש, אך נסיעה שנמשכת פחות מכך מותרת, וכמו שמצינו לגבי ברכת הגומל, שבפחות ממהלך פרסה, שהוא שעה וחומש, אינו בכלל הולכי דרכים.

עוד כתב שם שהנוסע להתפלל בכותל המערבי, רשאי לנסוע אף נסיעה שנמשכת יותר משעה וחומש. ואף שבמשנה ברורה (שם ס"ק כ') כתב בשם דרך החיים (דברים האסורים קודם התפילה ס"ג) שאפילו אם יש בית הכנסת במקום שהולך לשם ומתפלל שם בציבור, גם כן אסור, אין לאסור מטעם זה נסיעה לכותל המערבי, שהיות ותכלית נסיעתו היא לצורך התפילה בכותל – אינו נחשב כעוסק בצרכיו קודם התפילה.

היתר נוסף ביציאה לדרך מצינו בספר שיח הלכה (סי' פ"ט, י"ז) בשם הגרש"ז אויערבאך, שאם יש לו שעה קבועה לתפילה, ואין בדעתו להתפלל כעת – אין איסור יציאה לדרך קודם התפילה. ולפי זה, אם עתיד לחזור לעירו ולהתפלל בשעה בה הוא רגיל – רשאי לצאת חוץ לעיר קודם התפילה).

הליכה או אימון כושר לפני התפילה (סימן פ"ט סעיף ג')

האם מותר לצאת להליכה או לאימון כושר לפני תפילת שחרית?

תשובה

הנצרך לעשות הליכה או אימון כושר לרפואתו, אם יכול לעשות זאת לאחר התפילה – יעשה לאחר התפילה. אך אם אינו יכול לדחות זאת לאחר התפילה – רשאי להקל ולעשות לפני התפילה, אך יאמר קודם לכן ברכות השחר. ואם עושה זאת להנאתו או לצורך הרזייה – אין להתיר כלל לעשות זאת קודם התפילה (בגמרא במסכת ברכות (יד ע"א) אמרו: "אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל", וכן פסק השולחן ערוך (סי' פ"ט סע' ג') להלכה: "אסור לו להתעסק בצרכיו, או לילך לדרך, עד שיתפלל תפלת שמונה עשרה". ואף הליכה ואימון כושר נכללים באיסור עשיית חפציו קודם התפילה. ועל כן יש לאסור לעשותם קודם התפילה, אם עושה כן להנאתו או לצורך הרזייה וכדומה.

אך אם עושה זאת לצורך רפואי, כתב בשו"ת דברי חכמים (פ"א שאלה 2) בשם הגרי"ש אלישיב שיש להתיר, משום שנחשב כדבר שיש בו קצת צורך מצווה. וכן כתב בספר תפילה כהלכתה (עמוד קי"ד סכ"ג) בשם הגרח"פ שיינברג, שאם אין באפשרותו לעסוק בכך אלא לפני התפילה – רשאי לעשות פעילות גופנית קודם התפילה, ובתנאי שלא יעבור זמן קריאת שמע או תפילה.

ומכל מקום, באופן זה יאמר ברכות השחר וקצת פסוקי דזמרה קודם התפילה, וכמו שכתב בשו"ת עשה לך רב (ח"ד סי' כ"ו).

וכן כתב בשו"ת אברהם יגל (ח"ב סי' י'), שאין להתעמל התעמלות ממושכת או הליכה כדי להרזות משהגיע עמוד השחר, אך אם אדם מתעמל לצורך רפואה מותר לו לעשות כן לפני תפילת שחרית, שלא גרע מההיתר לאכול לצורך רפואה, כמבואר בשולחן ערוך (סי' פ"ט סע' ה').

וכן מותר לעשות תרגילים שמשחררים את הגוף, כשכוונתו לקבל כוח, להשתחרר ולהתרענן לצורך התפילה. אך אם רוצה לעשות הליכה לצורך הרזייה בלבד, ואין בכך צורך רפואי, אף שזה מועיל לבריאות ומסייע להרבה דברים ברפואה, מכל מקום לפני תפילת שחרית אין לעשות כן, שהליכה בדרך הינה כהתעסקות בצרכיו, ואסורה קודם התפילה).

לרכישת הספר "הלכה למעשה" מאת הרה"ג ירון אשכנזי, לחצו כאן.