חדשות בארץ
מנדלבליט אישר בעדותו: נגד נתניהו נערכו בדיקות שלא היו נעשות לאדם רגיל
במהלך חקירתו הנגדית אישר היועמ״ש לשעבר אביחי מנדלבליט כי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו נערכו בדיקות גם בהיעדר חשד סביר. ההגנה טענה לאפליה
- יובל אביבלמעקב
- י"א חשון התשפ"ז||
מנדלבליט (צילוםף חיים גולדברג, פלאש90)היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ד"ר אביחי מנדלבליט, אישר היום (חמישי) בעדותו בבית המשפט המחוזי בירושלים כי רשויות האכיפה ערכו בדיקות בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אף שבאותה עת לא התגבש חשד סביר לפתיחת חקירה פלילית. הדברים נאמרו ביום עדותו החמישי במשפט נתניהו, במסגרת חקירתו בידי סנגורו, עו"ד עמית חדד.
במהלך הדיון הציג חדד קטע מכתבה של העיתונאית דנה ויס, שבו יוחסה למנדלבליט האמירה: "זה דברים שנראים גבוליים, אילו לא היה מדובר בראש הממשלה, אולי לא היינו עושים את הדברים האלה". מנדלבליט הסתייג מהניסוח המדויק, אך אישר כי הדברים משקפים את עמדתו.
לשאלת חדד אם באותה תקופה לא התקיים חשד סביר נגד נתניהו, השיב מנדלבליט: "נכון, יש חשד, לא חשד סביר". בהמשך הבהיר כי גם ביולי 2016, בהתייחס לתיק 1000, החשדות טרם הצדיקו מבחינתו פתיחת חקירה מלאה.
מנדלבליט הסביר כי יש להבחין בין חקירה פלילית, המחייבת חשד סביר, לבין בדיקה מקדימה. לדבריו, כאשר מדובר בנבחרי ציבור בכירים, קיימת הצדקה לבירור טענות גם לפני שהחשדות מגיעים לרף הנדרש לחקירה, בין היתר כדי להפריך מידע בלתי מבוסס ולהסיר עננה מעל שמם.
מנגד, חדד טען כי ביצוע בדיקות נגד נתניהו בנסיבות שבהן אזרח רגיל לא היה נבדק מהווה אפליה אסורה. לטענת ההגנה, חלק מהפעולות שבוצעו היו למעשה פעולות חקירה פולשניות, אף שלא התקיימו התנאים המשפטיים הנדרשים.
מנדלבליט דחה את הטענה לאכיפה בררנית והדגיש כי בדיקות מקדימות בעניינם של בעלי תפקידים רגישים נועדו להגן על טוהר המידות, ולאפשר בירור זהיר של המידע לפני החלטה על המשך ההליך.
עקבו אחרינו ב-News