דו"ח חדש חושף: כך פועלות רשתות ההשפעה הזרות שמנסות לשבש את הבחירות

דו"ח חדש שפורסם היום (רביעי) ומבוסס על מעקב שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) חושף כיצד פועלות רשתות ההשפעה הזרות, המנסות לשבש את הבחירות הקרובות בישראל.

הדו"ח מתבסס על מעקב שבוצע אחר רשת X, בעזרת כלי האיסוף של חברת Xpoz, על תיעוד של ארגון פייק ריפורטר, ועל מחקרים שערכו שלוש חברות מסחריות.

על פי הנתונים שנאספו, פועלים כיום מספר "שחקנים זרים" המנסים לפגוע בבחירות. המוכרים שבהם הם איראן, רשת איסנאד, הפועלת מטורקיה ומזוהה עם תנועת האחים המוסלמים, ומבצע ההשפעה הרוסי Doppelgänger. הגורמים האלה שונים זה מזה במאמצים המושקעים אך המטרה המשותפת של הגורמים השונים היא שחיקת האמון של הציבור במוסדות המדינה, בתהליך הבחירות ובחלקי החברה האחרים.

הכרעה לטובת מחנה מסוים או שינוי בדפוסי ההצבעה היא מטרה משנית, אם בכלל. עם זאת, הגם שאין ראיה לתיאום ביניהם בהקשר הישראלי, הם נשענים כולם על מחלוקות קיימות בחברה הישראלית, דוגמת הגורמים לאסון ה-7 באוקטובר, גיוס החרדים, יחסי דת ומדינה, יחסי חוץ והאמון בהנהגה, ומנסים להעצים אותן. המסרים שהם מפיצים פונים לקהלים שונים ולעיתים סותרים זה את זה, והמוטיב החוזר בהם הוא חשדנות וייאוש.

רוב הפעילות שזוהתה מכוונת לפגיעה באמון הציבור הישראלי ובחוסן החברתי לאורך זמן, כאשר תקופת הבחירות מהווה חלון הזדמנויות להעצמת מאמצי השפעה קיימים, תוך ניצול התגברות השיח הפוליטי, התחדדות המחלוקות החברתיות והקשב הציבורי המוגבר לסוגיות פוליטיות.

מבחינת איראן, שהיא שחקן מוכר שפעל בזירת השיח ברשתות החברתיות כבר בבחירות הקודמות לכנסת (2022), פילוג בחברה הישראלית הוא הישג בפני עצמו, יהיה המנצח בבחירות אשר יהיה, ולכן היא פונה במקביל לקהלים בעלי עמדות מנוגדות.

ברשתות שמקושרות אליה תועדו גם מסרים שנוגעים להצבעה, אך כיווניהם סותרים זה את זה. איסנאד, רשת מתנדבים אסלאמיסטית שלא ידוע על מעורבות שחקן מדינתי בהפעלתה, מתמקדת בעידוד ייאוש ודה-מורליזציה. לפי חברת Alethea, מבצע ההשפעה הרוסי Doppelgänger פעל בהקשר הבחירות בישראל כזירה אחת לצד הבחירות בארצות הברית וצרפת. בישראל לא זוהה עיסוק במפלגות או במועמדים, אלא התכנים נועדו לשחוק את האמון ביחסים שבין ישראל לארצות הברית.

בדו"ח צוין כי שחקנים שונים משתמשים בשיטות דומות: דמויות שמתחזות לישראלים וכן השתלבות בשיחות של חשבונות בעלי בסיסי עוקבים גדולים ושל גורמים מובילים בשיח. השימוש בחשבונות מתחזים ובהגברה באמצעות משתמשים אמיתיים מטשטש את מקור התכנים ומקשה על ההבחנה בין פעילות זרה לבין שיח פוליטי מקומי. ברוב המקרים, התוכן מגיע לקהל רחב רק כשישראלים אמיתיים משתפים אותו, בדרך כלל בלי לדעת מה מקורו.

את ייחוס החשבונות הזרים ניתן לחלק לשתי קבוצות: מדינות, ורשת אידאולוגית שאינה מדינתית. ההבדלים ביניהם גדולים, במשאבים העומדים לרשותם, במבנה ובמידת הקשר לבחירות. ועדיין, עבור כולם מערכת הבחירות משמשת בעיקר הזדמנות להגביר מאמץ שקדם לה - ערעור האמון במוסדות הדמוקרטיים והגברת הקיטוב - והוא צפוי להמשיך אחריה.

בעיני השחקנים הזרים, ובראשם איראן, מציאות שבה מחנות פוליטיים מסרבים להכיר בלגיטימיות של תוצאות הבחירות, המערכת הפוליטית משותקת והאמון במוסדות ממשיך להישחק, תהיה הישג גדול יותר מכל שינוי בחלוקת המנדטים. מעבר למידע הכוזב עצמו, הסיכון נובע מהיכולת של רשתות מוסוות להשתלב בשיח המקומי, להגיע לקהל דרך משתמשים אמיתיים וליצור מראית עין של תמיכה ציבורית רחבה - בלי קשר לתוכן הספציפי של המסר.

שלושה גורמי השפעה זרה עיקריים זוהו לקראת הבחירות לכנסת: רשתות המזוהות עם איראן, המפיצות תכנים מקטבים ומנוגדים לקהלים שונים באמצעות חשבונות המתחזים לישראלים; רשת איסנאד, המזוהה עם תנועת האחים המוסלמים ומפעילה פרסונות משני צדי המפה הפוליטית כדי לערער את האמון במוסדות המדינה ובהליך הבחירות; ומבצע השפעה רוסי שהפיץ כתבות בדויות בעברית והתמקד בין היתר בשחיקת האמון ביחסים שבין ישראל לארצות הברית.

פעילות הרשתות מתבססת על התחזות לישראלים, השתלבות בשיח ברשתות החברתיות והעצמת מחלוקות קיימות. לצד הפצת מסרים המערערים את האמון בהליך הבחירות ומעודדים קיטוב חברתי, תועדו גם ניסיונות ליצור קשר ישיר עם פעילים פוליטיים ועיתונאים ופתיחת ערוצי פעילות מול ישראלים.

בדו״ח המכון למחקרי ביטחון לאומי וארגון ״פייק ריפורטר״ מדגישים כי חשוב להיערך לא רק לתקופה שעד הבחירות, אלא גם ליום הבחירות עצמו ולימים שלאחר פרסום התוצאות. ניתן להעריך כי גורמי השפעה, למשל מטהרן, ינסו לנצל אירועים נקודתיים, תקלות בקלפיות, שמועות על אודות זיופים, סרטונים המוצגים ללא הקשרם המקורי או עיכובים בפרסום התוצאות, כדי לעורר ספקות באשר לתקינות ההליך הדמוקרטי ולהעצים את תחושת הכאוס והחשדנות בציבור.

ההצעה לציבור: כאשר עולה חשד לפעילות לא-אותנטית, מומלץ להימנע מהעברת מידע אישי, מהפצת תכנים בלתי מאומתים ומהיענות לבקשות חריגות. ניתן לתעד את החשבון באמצעות קישור לפרופיל, צילומי מסך ודוגמאות לפרסומים החשודים, ולדווח לפלטפורמה או לפייק ריפורטר.