"סבנו המנוח הגיע בחלום לאחותי, בירך את אבי ואמר לה: 'אבא ילך על רגליו'"

זה קרה בבוקר יום ראשון, כ"א באדר ב' תשע"ד (23/3/2014). הוריי היו בדרכם ליום סידורים שגרתי, ונסעו בכביש 4 לכיוון צומת מורשה. אבי, שנהג ברכב, עצר לרגע בצד הדרך, וחזר בזהירות אל נתיב ההשתלבות.

באותם רגעים נהג משאית, שהיה מוסח דעת ולא הבחין בהם, פגע בעוצמה אדירה בחלקו האחורי של הרכב. מעוצמת ההתנגשות, הרכב התגלגל מספר פעמים באוויר, ונמעך לחלוטין לתוך מעקה הבטיחות. מיכל הדלק הושמד, וגג המכונית קרס פנימה.

הפרמדיקים שהגיעו למקום הגדירו את הזירה כ"תאונה קטלנית", והיו בטוחים, חלילה, שלא נותרו ניצולים. הוריי איבדו את הכרתם. באותם רגעים קריטיים, צלצל מכשיר הטלפון של אמי.

היה זה אחי. הצלצול העיר את אמי מעלפונה. היא פקחה את עיניה וגילתה שהיא פצועה קשה, מדממת מראשה שנתקע תחת הגג המעוך. סביבה המולת ענק – כוחות כיבוי, משטרה ואמבולנסים המנסים לחלץ אותם.

אמי ראתה את אבי שרוע על ההגה, מחוסר הכרה ומדמם כולו. בשארית כוחותיה היא זעקה למחלצים: "עזבו אותי, תצילו את בעלי!".

לאחר חיתוך מורכב של דלת הנהג על ידי לוחמי האש, הוריי חולצו, ופונו בדחיפות לבית החולים "בילינסון".

אנחנו, האחים, קיבלנו את הבשורה המצמררת בצרחות שבר, ומיהרנו לחדר המיון. בחוץ שמענו את זעקות הכאב של אמי בזמן שתפרו את ראשה, כשהיא לא מפסיקה לבקש מהרופאים להציל את אבא.

לאחר שעות מורטות עצבים, הרופא הבכיר יצא אלינו עם בשורות קשות שהשחירו את עינינו. אמי סבלה משברים באף, בגב ובצלעות. מצבו של אבי היה קשה בהרבה: הוא סבל משברים בצלעות, ידו נשברה לחלוטין ומפרק הירך השמאלי שלו נסדק קשות.

הרופאים הבהירו לנו: אבא עובר ניתוח מורכב של למעלה מ-6 שעות, שבו יושתלו פלטינות בידו, אך רוב הסיכויים שהוא לא יוכל ללכת יותר על רגלו, ויש להתפלל לנס כדי שהיד תחזור לתפקד.

היינו שבורי לב וחסרי אונים. חצי שנה לאחר מכן הייתה אמורה להתקיים חתונתו של אחי, וכל רצונו היה שהוריי יכניסו אותו לחופה כשהם בריאים ושלמים, עומדים על רגליהם.

ואז הגיעו הניסים

בתוך החושך הגדול, בחרנו להיאחז באמונה ולבקש רחמי שמיים:

· קבלות רוחניות – אחותי קיבלה על עצמה בו במקום כיסוי ראש מלא, והשליכה את כל בגדיה שאינם צנועים לטובת רפואת הוריי.

· כוח התורה והצדקה – חילקנו צדקות רבות, וקבוצה של עשרה אברכים התפללה וקרעה שערי שמיים עבורם מדי יום.

· הסגולה שהגנה – כשפינינו את החפצים מהרכב, שהושבת לחלוטין, נדהמנו לגלות בתוכו לולב מהודר – סגולה ידועה לשמירה והצלה.

השיא הגיע בחודש אייר, ביום הבדיקה הגורלית שבה הרופא היה אמור לקבוע אם אבא ימשיך בכיסא גלגלים. בלילה שלפני כן, אחותי חלמה על סבנו המנוח, שהגיע מעולם האמת, בירך את אבי והודיע לה: "אבא ילך על רגליו".

כשהגענו לבית החולים, החל לרדת גשם קל בחוץ – גשם נדיר של חודש אייר. נזכרנו בסגולות המים הללו, יצאנו החוצה בבכי ושטפנו את רגלו של אבי במי הגשם.

נכנסנו לחדר הרופא בלב פועם. הרופא עיין בצילום החדש, הביט בנו בתדהמה ואמר את המילים שלא נשכח לעולם: "הוא יכול לקום וללכת על הרגליים". נס מעל הטבע!

אבא הכניס את בנו לחופה כשהוא צועד בכוחות עצמו.

להחזיר את הדיבור לאבא

במשך שנים אבי לא הפסיק לדבר על הנס הזה, וחיפש כל דרך לזכות את הרבים ולפרסם אותו ברבים.

לפני כשלוש שנים, אבא איבד את יכולת הדיבור שלו ללא שום סיבה. היום אנחנו מבקשים לממש את רצונו, ולפרסם את הנס הגדול שעשה איתו בורא עולם.

אנו תפילה שזכות פרסום הנס הזה וזיכוי הרבים העצום, יעמדו לאבינו היקר שבורא עולם יפתח את פיו, ישיב לו את יכולת הדיבור במהרה ויחזיר אותו לאיתנו הראשון, אמן!