מהי קדושת בית הכנסת, ולמה מפריע לאלוקים שאני מתעסק עם מגבון בשבת?

2 הלכות ביום

2 הלכות ביום מתוך "בהלכה ובאגדה", עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

מהי קדושת בית הכנסת?

בית הכנסת נקרא "מקדש מעט", ונאמר: "ואת מקדשי תיראו", שיהיה מוראו של ה' השוכן בו עליו. על כן כתב מרן השלחן ערוך (סימן קנא ס"א): בתי כנסיות ובתי מדרשות, אין נוהגים בהם קלות ראש, כשחוק והיתול ושיחה בטילה, ואותם הנוהגים שם שחוק וקלות ראש, עליהם נאמר: "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי". חובה קדושה להישמר ביתר שאת וביתר עוז באיסור זה, שבעוונות הרבים נעשה כהיתר אצל בני אדם. בזוהר הקדוש הפליג מאוד בעונש המדבר דברים בטלים בבית הכנסת, עד שאמרו שאין לו חלק באלוהי ישראל, ה' יצילנו.

האם מותר לתפוס מחסה מפני הגשמים בבית הכנסת?

אם צריך להיכנס לבית הכנסת כדי לקרוא לחבר, יכנס ויאמר פסוק או דבר תורה שהוא, ואחר כך יקרא לו. אם אינו יודע לקרוא, ישהה מעט [כשניה אחת], שגם זה מצוה לשהות בבית הכנסת, שנאמר: "אשרי יושבי ביתך".

המהלך בדרך ויורדים עליו גשמים, לא יכנס לבית הכנסת כדי להינצל מהגשמים. אולם רשאי להיכנס אם יקרא פסוק כנ"ל.

אם יש לבית הכנסת שני פתחים, אחד מרחוב זה ואחד מרחוב אחר, לא יכנס במטרה לקצר דרכו לרחוב האחר. אפילו אם הולך לדבר מצוה, ואפילו שוהה מעט בבית הכנסת או קורא פרק תהלים, אין להקל בזה. אם נכנס כדי לקחת ספר או לקרוא לחברו, ועתה רוצה לקצר, הרי זה מותר. וכל שכן אם נכנס להתפלל, שמותר לקצר.

הציטוט היומי

"אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו". (ברכות ז', א')

רש"י: "בעזרו – כדרך שהיה עוזר לאברהם".

משמעות הציטוט:

המהר"ל מסביר בספרו "נתיבות עולם": "הזהירו על קביעות מקום התפילה. ויש לך לדעת, כי אברהם היה קובע מקום לתפילתו והיה לו הדביקות בו יתברך בקביעות, ולא במקרה דכתיב: 'אל המקום אשר עמד שם', ולכך היה השם יתברך עמו תמיד בקביעות מבלי הסרה כלל, והיה דבוק בשכינה. ובעת צאתו למלחמה השכינה היתה לוחמת באויביו, ותמיד השכינה היתה בעזרו, וכל זה מפני שהיה קובע מקום לתפילתו. רוצה לומר שתפילתו שהוא הדביקות שלו בו יתברך הוא בקביעות ואינו במקרה, ודבר שהוא בקביעות אין לה הסרה כלל הפך המקרה, שאין המקרה מתמיד, וכנגד האויב צריך האדם חוזק ותוקף שלא יוסר הדביקות. ולפיכך אמר הכתוב על אברהם (תהלים קי): 'נאם ה׳ לאדוני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך', כלומר כי מצד הדביקות הזה שהיה אברהם דבק בו יתברך - יש לו לישב על יד ימיני, שאין חיבור ודביקות כמו זה שיושב על ימינו ואינו נעזב כלל, וזה 'אלקי אברהם בעזרו'".

בדבריו אלו מסביר המהר"ל על החשיבות בקביעת מקום לתפילה, תוך התייחסות לאברהם אבינו כדוגמה נעלה לכך. אברהם היה קובע מקום קבוע לתפילתו, ובכך הביע דבקות בקב"ה בקביעות ולא באופן זמני או מקרי.

לדברי המהר"ל, קביעות זו היא הסיבה לכך שהשכינה הייתה דבוקה בו תמיד, ולא נפרדה ממנו. משמעות הדבקות בקביעות היא שהקשר עם הקב"ה נשאר חזק ותמידי, מה שאינו המקרה באירועים מקריים, שאין להם התמדה או יציבות.

המהר"ל מוסיף ומסביר שאברהם זכה לכך שהשכינה תעזור לו אף במלחמותיו, שכן דבקותו הפנימית בקב"ה הייתה בלתי נפרדת. בכך שאברהם התפלל מתוך קביעות, הוא זכה לכך שהשכינה תמיד תסייע לו ותהיה בעזרו.

הפסוק מתהילים, "נאם ה' לאדוני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך", מלמד אותנו על הדבקות העמוקה והחיבור בין אברהם לקב"ה, אשר מבטיח לו סיוע תמידי ויציב.

החיזוק היומי

למה מפריע לאלוקים שאני מתעסק עם מגבון בשבת? מורנו הרה"ג זמיר כהן שליט"א בתשובה מפתיעה