"עבד עבדים יהיה כנען": כיצד התקיימה קללתו של נח לבני חם?

בפרשת נח מתוארת קללתו של נח לבנו חם, "עבד עבדים יהיה כנען". קללה נוראה זו התגשמה בצורה קשה ואיומה במשך אלפי שנים בבני חם.

תולדות שעבודם של האפריקאים משתרעות על פני אלפי שנים. הן כוללות שבויי מלחמה מנוביה במצרים הקדומה, אפריקאים שנמכרו בעולם היווני, שיירות שחצו את הסהרה, ספינות שיצאו ממזרח אפריקה וסחר אטלנטי שהעביר מיליוני בני אדם לאמריקה. בכל תקופה השתנו אזורי המוצא, דרכי המסחר, מעמד המשועבדים והעבודות שהוטלו עליהם, אך תמיד היו בני חם נתונים לקללת העבדות הנוראה.

אחת הזירות המוקדמות של שביית אפריקאים הייתה הגבול שבין מצרים לנוביה, באזור דרום מצרים וסודאן של ימינו. במוזיאון הבריטי שמור פסל מהשושלת השישית המצרית, המתאר שבוי נובי כורע כשידיו קשורות מאחורי גבו. במוזיאון המטרופוליטן נמצא אריח מארמון רעמסס השני בפי רעמסס, המתוארך לזמן יציאת מצרים בערך, ובו דמות של נובי כבול. הממצאים מעידים על מקומם של שבויים נובים בתיאור הניצחונות המלכותיים.

גם ביוון העתיקה וברומי העתיקה מתועדות עבדות של אפריקאים, אך בימי הביניים ידוע לנו שהתרחבו נתיבי הסחר שחיברו את האזורים שמדרום לסהרה עם צפון אפריקה. שבויים הועברו בשיירות אל שווקים במרוקו, באלג׳יריה, בתוניסיה ובלוב. ממלכת קאנם בורנו, באזור אגם צ'אד, הייתה מרכז חשוב במערכת הזאת. שליטיה השתמשו בפשיטות ובמלחמות להשגת שבויים, ומכרו אותם דרך נתיבי המדבר.

הסכם הבַּקְט, המיוחס לשנת 652 בין מצרים המוסלמית לממלכה הנובית, מספק דוגמה למספרי העבדים: הוא מתאר העברה שנתית של 300 או 360 משועבדים. מחקר שפורסם במסגרת בית הספר לכלכלה של לונדון מביא את האומדן של החוקר ריימונד מוני, לפיו במשך שלש מאות שנים בין המאות ה-14 וה-17 נמכרו כ-10.6 מיליון עבדים שחורים דרך המדבר הנובי.

מספר העבדים השחורים שנשלחו מעבר לים לעבדות מוערך בכ-12.5 מיליון, מתוכם שרדו את המסע כ-10.5 מיליון איש, כך על פי רישומי הספינות והסוחרים והשלמות לפי השערות מחקריות. במפקד שנעשה ב-1860 בארה"ב נמנו כ-4 מיליון עבדים, שהיוו למעלה מ-12% מתושבי המדינה.

תקופת העבדות של אפריקאים באמריקה היתה הנוראה מכל. באוניות נדחסו אנשים לחללים צפופים, לעיתים כשהם כבולים, עם אוורור לקוי ואספקת מים בלתי מספקת. הצפיפות והמחלות גרמו לתמותה נרחבת. לאחר המכירה נקבעו חיי העבד לפי צורכי בעליו. באזורים שונים באמריקה הועסקו עבדים במטעי סוכר, טבק, כותנה, אורז ואינדיגו. אחרים עבדו בבנייה, בנפחות, בהובלה ובשירותי הבית. בארצות הברית נדרשו עובדי השדות לימי עבודה ארוכים, תחת פיקוח ואיום בענישה גופנית. לא הייתה להם זכות להחליט מתי לעבוד, לעבור למעסיק אחר או לעזוב את המקום. ילדיהם לא היו שלהם, והבעלים יכול היה למכור אותם בעיר אחרת. מכירה, העברה במתנה או חלוקת ירושה יכלו להפריד בין קרובים ולהעבירם למקומות רחוקים. גם מי שחי שנים באותה אחוזה לא יכול היה להיות בטוח שיישאר בה.

העובדה שנח קילל את בני חם כמובן איננה מצדיקה אכזריות, או בכלל חטיפה של אנשים ומכירתם לעבדות, ואפילו לא שמחה לאיד. זו קללה נוראה, שנגזרה על ידי נח בנבואה, והתקיימה בצורה קשה ונוראית במיליוני בני חם במשך אלפי שנים. על התגשמות הקללה אחראי בורא העולם, ואסור לבני אדם להשתמש בה כדי להצדיק התנהגות מרושעת, אבל כמתבוננים מן הצד, אי אפשר שלא לראות עד כמה חמור הוא חטאו של האב, שגרם כל כך הרבה סבל, צער ויגון למיליונים רבים מבניו.