עבדות

התורה לא באה "לתמוך" בעבדות, אלא ליצור מציאות אחרת לגמרי, שונה מאוד מהמציאות שהיתה בזמנה. התורה באה ללמד אותנו איך יכול אדם אחד לעבוד עבור חברו, מבלי לאבד צלם אנוש – לא העובד ולא המעביד

מרתק לראות בציורי הקיר המצריים שצוירו ממש שם, בזמן המאורעות, לפני שלושת אלפים וחמש מאות שנים, את העבדים המועסקים בעבודת בניה בכפיה, ואת הנוגשים המצריים

למה החוויות שאנחנו עוברים משפיעות עלינו דווקא כך ולא אחרת? וגם: כך יוצאים מעבדות לחירות

האברבנאל עונה, שהסיבה שהאב לא מוזכר היא משום שככל הנראה אין לאותו יהודי אב. שהרי סביר להניח שאם כן היה לו אב, הוא היה עושה הכל כדי שהבן לא יגיע למצב של מכירת עצמו לנוכרי

כזה הוא האדם. בידו להטעות את עצמו ולחוש אדון - אף בשעה שהוא עבד עבדים, שפל ונדכה

מצד אחד אנו נוהגים כבני מלכים, לבושים בהידור, מסבים על כרים וכסתות כדרכם של מלכים. אולם מאידך אנו אוכלים מצה משום שהיא לחם עוני, חרוסת משום שהיא דומה לטיט, כרפס כי שמו מרמז על עבודת הפרך

מהי חירות ומהי עבדות? האם יש לנו סיכוי להשתחרר מהתלות שלנו ב"מה חושבים עליי" ולהיות משוחררות? הפסיכותרפיסטית שרה טרניו יוצאת בקריאה: "בואו נצא מהשעבוד במצרים"

רוצים לדעת איך היו נראים חיינו לולא הוציא אותנו הקב"ה ממצרים? הציצו לחייהם של עבדים בני זמננו

כשעם ישראל היו משועבדים לפרעה, הם עבדו בעבודת לבנים קשה, כדי לבנות את עוצמת ממלכת פרעה. אלוקים הוציא אותם ממצרים כדי שיעבדו בעבודת "לבנים" רוחנית. בני ישראל קיבלו את הזכות להמשיך בעבודה – אבל הפעם, לצורך בניין מלכות שמים עלי אדמות

לא יאומן כי יסופר אבל ממש בימינו יש עוד מיליוני בני אדם שעבורם העבדות היא מציאות לתוכה הם מתעוררים מדי בוקר, ומושגים כמו עבודת פרך, הכנת לבנים, ואפילו השלכת הבנים ליאור - הם עדיין חלק משגרת היום. סיפורו של הרופא היהודי שחילק מצות לעבדים המשוחררים בחבל דרפור הסודני, וניסה ללמד אותם משהו מסיפור שחרור העבדים ההיסטורי