השיהוקים לא מפסיקים? כפית אחת מהמצרך שיש לכולם בבית

מדובר באחת התופעות המרגיזות: שיהוק אחד מופיע משום מקום, אחריו מגיעים עוד עשרות - ותוך רגע אנחנו מחפשים דרך לגרום להם להפסיק. עוצרים את הנשימה, שותים מים (7 לגימות ברצף כמובן) ומקווים שיעבור. אבל יש עוד שיטה שכדאי לנסות.

למה אנחנו משהקים?

שיהוק מתחיל בהתכווצות פתאומית ולא רצונית של הסרעפת - השריר הגדול שמתחת לריאות המשתתף בנשימה. מיד לאחר ההתכווצות נסגר במהירות פתח מיתרי הקול, וכך נוצר צליל השיהוק המוכר. לרוב, השיהוקים חולפים מעצמם תוך דקות. אכילה מהירה, קיבה מלאה, משקאות מוגזים או אלכוהול ושינויים מסוימים בתזונה עשויים לעורר אותם אצל חלקנו. לעיתים הם מגיעים ללא שום סיבה.

מה עושים?

אחת הדרכים המוכרות לעצירת שיהוקים היא בליעה של כפית סוכר. המרקם של גרגרי הסוכר יוצר בעת הבליעה גירוי חזק באזור הפה והלוע. הגירוי משפיע על מסלולים עצביים המעורבים ברפלקס השיהוק, בין היתר על עצב הוואגוס, וכך עשוי לשבש את מעגל הרפלקס ולהפסיק את השיהוקים. ישנן שיטות ביתיות אחרות, כמו שתיית מים קרים או בליעת חתיכת לחם יבש, המבוססות גם הן על רעיון דומה של גירוי ובליעה.

בשנת 1971 פורסם מחקר רפואי קטן, שבו 20 אנשים שסבלו משיהוקים קיבלו סוכר לבן לבליעה. אצל 19 מהם השיהוקים נפסקו. מקורות רפואיים מזכירים בליעת סוכר כאחת השיטות שאפשר לנסות נגד שיהוקים קצרים, אך מדגישים שאין שיטה ביתית שהוכחה כפתרון ודאי. למעשה, השיטה לא מבטיחה השפעה מוכחת אצל כולם.

חשוב לדעת, כי שיהוקים רגילים שנמשכים כמה דקות נחשבים לתופעה חולפת ולא מדאיגה. אבל אם השיהוקים נמשכים יותר מ-48 שעות, חוזרים לעיתים קרובות או מפריעים לאכילה, לשינה או לתפקוד, כדאי לפנות לרופא. במקרים נדירים, שיהוקים ממושכים יכולים להיות קשורים למצב רפואי או לתרופות מסוימות.