מחקר חדש בדק: מה קרה לנשים שילדו בזמן המלחמה?

מחקר חדש שנערך בשיתוף מרכז גושן, בית החולים הדסה ואוניברסיטת בר-אילן, בחן את השפעות המלחמה והפינוי על מאות אימהות שילדו מאז השבעה באוקטובר. המחקר, שנקרא "תינוקות מלחמה", כלל מדגם כמותי של 390 אימהות ו-30 ראיונות עומק. נתוני המחקר הראו כי אימהות שפונו מיישובי הדרום התמודדו עם רמות גבוהות באופן מובהק של תסמיני טראומה ודחק הורי, בהשוואה לאימהות שפונו מהצפון ולנשים שלא פונו כלל. הפערים בין הקבוצות נותרו מובהקים גם לאחר שנוטרלו משתנים הקשורים למידת החשיפה למלחמה ולמאפיינים דמוגרפיים.

הבדלים בולטים נמצאו גם במדדי האינטראקציה בין האם לתינוק. יולדות שפונו מהדרום דיווחו על הרמות הגבוהות ביותר של קשיים ודחק באינטראקציה, ותינוקותיהן דורגו כבעלי רמות גבוהות יותר של אי-שקט. מנגד, אצל המפונות מהצפון נרשמו הרמות הנמוכות ביותר של קשיים, ותינוקותיהן הציגו יכולת ויסות עצמי גבוהה יותר. המחקר הצביע על קשר ישיר בין מצבה הנפשי של האם לבין תפיסת הקשר עם תינוקה, כאשר מדדי חרדה וטראומה הובילו לפגיעה באיכות הקשר הראשוני.

לצד זאת, הפינוי זוהה כגורם נוסף של עומס פסיכולוגי, עקב מגורים בצפיפות ותחושת ארעיות מתמשכת. החוקרות הגדירו חלק מהחוויה כ"נוודות רפואית", בשל הפגיעה ברצף מעקב ההיריון. קבוצת סיכון נוספת שצוינה היא נשות המילואימניקים, המתמודדות עם עומס כפול של טיפול בבית ובודדות בתוך קהילה במשבר.

עם זאת, המחקר מצא כי חוסן משפחתי וקהילתי מהווה "גורם מגן" משמעותי. אימהות מהדרום שהציגו חוסן משפחתי גבוה הציגו איכות אינטראקציה דומה לאימהות שלא פונו. בראיונות העומק תיארו נשים רבות את הלידה כאירוע שהעניק תקווה, המשכיות ומשמעות בתוך המציאות המורכבת.

ד"ר ענבל מוזס, מנכ"לית מרכז גושן, ציינה בריאיון לישראל היום: "זהו אחד המחקרים הראשונים בישראל שבוחנים באופן מקיף אימהות ותינוקות בהקשר של מלחמה ממושכת ופינוי, תוך בחינה בו-זמנית של בריאות הנפש האימהית, הקשר אם-תינוק, התפתחות התינוק וחוסן. המחקר המקיף מציג תמונה מורכבת של בריאות הנפש של אימהות שילדו בצל פינוי ומלחמה ממושכת. לצד פינוי, 'נוודות רפואית' ושיעורי טראומה מוגברים בדרום, בולט החוסן המשפחתי והקהילתי כגורם מגן על תינוקות. הגשנו מתווה המלצות מעשי למערכת הבריאות והרווחה ואנחנו מקווים שיאומץ בהקדם".