התופעה הפסיכולוגית שמסבירה: למה אנחנו נלחמים בעייפות?

רבים מכירים את הסיטואציה שבה השעה מאוחרת, הגוף מותש, אך במקום לכבות את האור וללכת לישון, ממשיכים לגלול בנייד, לצפות בסרטונים או לשחק במשחקים. תופעה זו מכונה על ידי מומחים כ"דחיינות שינה כנקמה". כאשר לוח הזמנים במהלך היום עמוס במחויבויות עבודה, מטלות משפחתיות והחלטות בלתי פוסקות, השעות הקטנות של הלילה נתפסות כזמן היחיד שבו ניתן לזכות בפרטיות, בחופש ובשליטה. הקרבת השינה הופכת לדרך שבה המוח מנסה להחזיר לעצמו תחושת אוטונומיה על לו"ז שמרגיש מנוהל בידי אחרים.

ד"ר קמרן אשתהארדי, פסיכולוג קליני מקליפורניה, מסביר בראיון לאתר Parade כי התנהגות זו היא הרגל של דחיית השינה במטרה למקסם זמן פנוי ולשמור על תחושת שליטה. עם זאת, התופעה מייצרת מעגל סגור המזיק לבריאות הנפשית והפיזית. מחסור מתמשך בשינה פוגע בריכוז, משבש את הווויסות הרגשי ומעלה את רמות הלחץ, מה שמקשה עוד יותר על התמודדות עם דרישות היום למחרת. היעדר גבולות ברורים במהלך שעות הערות גורם לשעות הלילה השקטות להיראות כהזדמנות היחידה להירגע, למרות המחיר הבריאותי.

כדי לשבור את המעגל, מומחים ממליצים על כמה צעדים מעשיים בשגרת היום והערב. ד"ר אשתהארדי מדגיש את החשיבות של הגנה על שגרת השינה עבור הרווחה הרגשית, ומציע להחליף את המסכים בקריאת ספר לפני השינה. בנוסף, ד"ר איילי קאררו פינאדו, פסיכולוגית ומייסדת שירותי בריאות בקליפורניה, מציינת כי שהייה במיטה כאשר אינכם ישנים עלולה לעודד נדודי שינה, מכיוון שהמוח מתחיל לקשר בין המיטה לבין מצב ערות. היא ממליצה לקום מהמיטה אם לא נרדמים תוך 20 דקות, ולחזור אליה רק כאשר חשים עייפים.

צעדים נוספים לשיפור האיכות כוללים קביעת הפסקות מתוכננות במהלך היום כדי לא להעמיס את כל הצרכים האישיים על שעות הערב, כיבוי מסכים כחצי שעה עד שעה לפני השינה, ואימוץ פעילויות מרגיעות כמו מתיחות קלות או כתיבה - כל זאת כדי לאפשר למערכת העצבים להירגע.