הרב ירון אשכנזי במקבץ שו"תים בנושא תפילה בזמנים מיוחדים

להתפלל באופן קבוע בעלות השחר לצורך פרנסה (סימן פ"ט סעיף א')

העובד במקום עבודה טוב, וקיבל הצעת עבודה משתלמת יותר - מבחינת השכר או מבחינת אפשרויות הקידום, אך לשם כך יהיה מוכרח להתפלל כל יום תפילת שחרית בזמן 'עלות השחר', קודם הנץ החמה, האם רשאי לעבור לעבודה המוצעת לו?

תשובה

אם מצבו הכלכלי דחוק, ועל ידי שיעבור למקום העבודה החדש ירווח לו, רשאי לקבל את העבודה החדשה ולהתפלל בעלות השחר. אך אם מצבו הכלכלי אינו דחוק, ורוצה לעבור למקום עבודה אחר רק בשביל מטרת קידום, אין להתיר לו להחליף מקום עבודה אם על ידי זה יהיה מוכרח להתפלל מידי יום תפילת שחרית בעלות השחר (כתב הרמב"ם (הל' תפילה פ"ג ה"א):"'תפילת השחר, מצוותה שיתחיל להתפלל עם הנץ החמה". ושם (ה"ז) כתב עוד: "המתפלל תפילה קודם זמנה לא יצא ידי חובתו, וחוזר ומתפלל אותה בזמנה. ואם התפלל תפילת שחרית בשעת הדחק אחר שיעלה עמוד השחר – יצא". וכן העתיק השולחן ערוך (סי' פ"ט סע' א') להלכה, שלכתחילה זמן תפילה הוא מהנץ החמה, אך בדיעבד אם התפלל מעלות השחר יצא ידי חובה, ואינו צריך לחזור ולהתפלל שוב. והוסיף השולחן ערוך (שם סע' ח') שבשעת הדחק, כגון שצריך להשכים לדרך ואינו יכול להתפלל בזמן הנץ החמה, רשאי אף לכתחילה להתפלל מעלות השחר.

ולפי זה, אדם שמוכרח להתחיל את עבודתו בשעה מוקדמת בבוקר, ואינו יכול להתפלל בזמן הנץ החמה, יש להתיר לו לכתחילה להתפלל תפילת שחרית בעלות השחר. ואולם, בנידון דידן, שיש לאדם עבודה מסודרת, והוא רק רוצה להחליף למקום עבודה עם תנאים טובים יותר, יש לחלק בדינו כדלהלן:

במקרה שמצבו הכלכלי דחוק, ועל ידי שיעבור למקום העבודה החדש ירווח לו, יש לדון זאת כשעת הדחק, ובמקרה כזה הוא רשאי לקבל את הצעת העבודה החדשה, ולהתפלל בעלות השחר. אך אם מצבו הכלכלי אינו דחוק, והוא רוצה לעבור למקום עבודה אחר רק למטרת קידום, אין להתיר לו להחליף מקום עבודה אם על ידי זה יהיה מוכרח להתפלל מידי יום תפילת שחרית קודם הנץ החמה).

להתפלל במניין פועלים בכדי לקבוע עיתים לתורה (סימן פ"ט סעיף א')

אדם שרגיל במשך כל השנה ללמוד חברותא משעה 6:30 עד השעה 7:00 בבוקר, ולאחר מכן יוצא לעבודתו, ואין לו פנאי אחר ללמוד תורה במשך היום, האם בימות החורף, בזמן שהנץ מתאחר ומגיע לשעות אלו, יוכל להתפלל במניין פועלים, כדי להמשיך ללמוד בזמנו הקבוע עם חברותא?

תשובה

מי שזמנו הפנוי לקבוע עיתים לתורה הוא בשעות הבוקר, ולשם כך חייב הוא להתפלל במניין פועלים, ולא יהיה לו פנאי לשם כך בזמן אחר, יכול להתפלל לכתחילה במניין פועלים, ולא גרע מפועל הטורח לפרנסתו, וקל וחומר הוא "דתלמוד תורה כנגד כולם" (מכיוון שמצוות תלמוד תורה היא מדאורייתא, וכמו כן חובה על האדם לקבוע זמן ללמוד תורה, ובמשך היום אין לו כל כך אפשרות ללמוד ברצינות, הוי כשעת הדחק. ודמי לפועלים, שמשום פרנסתם התירו להם להתפלל בזמן תפילה בדיעבד. ולכאורה עדיף להתפלל בדיעבד ולהרוויח מצווה דאורייתא, שבה תלויה פרנסת הנשמה, ולא תהא פרנסה גשמית עדיפא מפרנסה רוחנית. וכ"ז בתנאי שלומד בזמן זה הלכה, ולא שאר דברים, שאל"כ אינו יוצא ידי חובת קביעת עתים, וכמ"ש מרן הראש"ל זצ"ל בהליכות עולם (ח"ח עמ' שלז), וכך האיר לנכון ידי"נ הרה"ג מאיר סבג שליט"א).

הזמן המאוחר לתפילת שחרית (סימן פ"ט סעיף א')

מי שלא התפלל תפילת שחרית עד סוף ארבע שעות, האם רשאי להתפלל עד חצות היום?

תשובה

לכתחילה יש להתפלל שחרית עד סוף ארבע שעות. אם לא התפלל עד זמן זה, בין בשוגג ובין במזיד, אף שהפסיד מצות תפילה בזמנה, יכול להתפלל עד חצות וליטול שכר תפילה. ואם הזיד ולא התפלל עד סוף ארבע שעות, טוב שיעשה תנאי נדבה קודם שמתפלל, שאם אינו יכול להתפלל כעת, הוא מתפלל תפילת נדבה. לאחר חצות היום אסור להתפלל כלל, ואפשר שברכותיו הן ברכות לבטלה (במשנה במסכת ברכות (כו ע"א) נחלקו התנאים מתי סוף זמן תפילת שחרית: לדעת חכמים עד חצות, ולדעת רבי יהודה עד ארבע שעות. הגמרא (שם כז ע"א) פסקה כדעת רבי יהודה, שזמן תפילה הוא עד סוף ארבע שעות.

ואולם, כתבו הרי"ף (ברכות יח. מדפי הרי"ף) והרא"ש (שם פ"ד סי' א) שלמרות ששיטת חכמים נדחתה, וזמן תפילה הוא עד ארבע שעות, אם טעה והתפלל לאחר ארבע שעות – נוטל שכר תפילה, אלא ששכר תפילה בזמנה אינו נוטל. וכן כתב הרמב"ם (הל' תפילה פ"ג ה"א).

וכתב הבית יוסף שמדברי הרמב"ם (שם) נראה שבין אם שכח ולא התפלל עד ארבע שעות, ובין אם הזיד בכך, רשאי להתפלל עד חצות, ואף במקרה כזה אינו נוטל שכר תפילה בזמנה, אך שכר תפילה נוטל. ומחצות ואילך, כיוון שאינו זמן תפילה כלל, אין לו להתפלל, ואם התפלל אפשר שהוא ברכה לבטלה, עכת"ד. וכן פסק בשולחן ערוך (סי' פט סע' א) להלכה: "ואם טעה או עבר והתפלל אחר ארבע שעות עד חצות, אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה, שכר תפלה מיהא איכא".

ומכל מקום, כתב המשנה ברורה (שם ס"ק ו) שבהזיד ולא התפלל עד ארבע שעות, טוב לעשות תנאי שאם אין זה זמן תפילה, תהיה תפילתו תפילת נדבה, כי לדעת הראב"ן (סי' קס"ז), והפרי חדש (סי' פ"ט סע' א'), וכן מצדד הגר"א בביאורו (שם ד"ה ואם טעה), אם הזיד ולא התפלל עד ארבע שעות אינו יכול להתפלל עוד. וכן כתב בספר הלכה ברורה (סי' פ"ט ס"ק ט'), שאם הזיד ולא התפלל עד ארבע שעות, יעשה תנאי נדבה).

לרכישת הספר "הלכה למעשה" מאת הרה"ג ירון אשכנזי, לחצו כאן.