ארבעת המינים של הנפש: מה את צריכה כדי להרגיש שלמה יותר?

אנחנו רגילות לחשוב שכדי להרגיש טוב יותר אנחנו צריכות "לתקן" משהו: להיות חזקות יותר, רגועות יותר, מצליחות יותר או בטוחות יותר בעצמנו. אבל אולי השאלה הנכונה היא אחרת - האם אנחנו נותנות מקום לכל מה שאנחנו צריכות?

אפשר לקחת את ארבעת המינים כמטאפורה לארבעה חלקים חשובים בנפש.

האתרוג - הלב

האתרוג מזוהה במסורת עם הלב. בחיים שלנו הוא יכול להזכיר לנו לעצור ולשאול: מה אני מרגישה באמת?

לא מה מצפים ממני להרגיש ולא מה "נכון" להרגיש. לא אחת אנחנו ממשיכות לתפקד, לדאוג לכולם ולסמן וי על משימות, בזמן שהלב מבקש רגע של הקשבה. לתת מקום לרגש לא אומר לתת לו לנהל אותנו. זה פשוט אומר להפסיק להתעלם ממנו.

הלולב - היכולת לעמוד זקופה

הלולב הגבוה והישר יכול להזכיר לנו את עמוד השדרה הפנימי שלנו: הערכים, הגבולות והדברים שעליהם אנחנו לא מוכנות לוותר. יש תקופות שבהן קל לדעת מי אנחנו, ויש תקופות שבהן דעות של אחרים, ביקורת או הרצון לרצות גורמים לנו להתכווץ. דווקא אז כדאי לשאול: מה חשוב לי? איפה עובר הגבול שלי? ועל מה אני רוצה להמשיך לעמוד גם כשלא כולם מסכימים איתי?

ההדס - הדברים הקטנים שמכניסים טוב לחיים

הנפש שלנו זקוקה גם דווקא לדברים הפשוטים: שיחה טובה, מוזיקה שאנחנו אוהבות, כמה דקות של שקט, תפילה, הליכה או כוס קפה בלי לעשות שום דבר במקביל. קל לזלזל ברגעים הקטנים האלה כשיש רשימת משימות אינסופית. עצרי לרגע לנשום וזכרי שאת לא צריכה להספיק הכול, אלא להנות מהדרך.

הערבה - המקום שמותר לו להיות חלש

הערבה מזכירה לנו שגם החלקים הפחות נוצצים בנו שייכים לתמונה הכוללת של האישיות שלנו. הרפי מהחוזק התמידי. מותר להתעייף, לבקש עזרה, לא לדעת מה לעשות ואפילו להודות שהפעם קשה לך. חוסן בא לידי ביטוי גם ביכולת שלך לזהות ולהודות שאת זקוקה לעזרה.

הסוד טמון בחיבור

בסוכות לא נוטלים כל מין בנפרד ומוותרים על האחרים, אלא מחברים אותם יחד. גם בנפש שלנו, אולי אין צורך לבחור בין להיות חזקה לרגישה, בין לתת לאחרים לבין לשמור על עצמך, או בין להתקדם לבין לעצור לנוח. את יכולה להיות גם וגם. אין מושלם ולא ניתן להיפטר מהחסרונות לחלוטין. הרגישי שלימה עם החולשות, הסדקים או הימים הפחות טובים. חברי את החלקים השונים שבתוכך ותני לכל אחד מהם את המקום שהוא צריך.