הטעות שעולה 12 שקלים: הסוד שישנה את החג שלך

היה היה איש שקם בבוקר, וגילה שהקפה בבית נגמר. התפלל האיש ויצא לעבודה, כשבלבו משאלה – קפה. הוא הגיע לבניין המשרדים שבו הוא עובד כשהוא צמא, צמא, צמא. ופתאום… מול העיניים – מכונת קפה חדשה! כשרה למהדרין!

הוא מסתכל: "וואו, איזה פינוק אני הולך לעשות לעצמי עכשיו!". כל כך הרבה אופציות: שוקוצ'ינו, קפוצ'ינו, לאטה, לאטינו, שוקו חם, שוקו קר... הוא לא מכיר את כל השמות, אבל מתרגש. כולה 12 ₪. הוא פותח את הארנק, יש לו 12 ש"ח בדיוק. איזה יופי.

הוא מכניס את הכסף למכונה, לוחץ "קפוצ'ינו", והנה, מתחיל לצאת – חלב מוקצף, קפה ריחני. והוא עומד ככה, מחייך. אבל אז... הוא קולט שהכול יורד לניקוז. הוא שכח לשים כוס. הוא רץ מהר לקחת כוס (רק אז הוא רואה שכתוב באותיות קידוש לבנה: "הכנס כוס! הכוסות בצד ימין"), אבל כבר מאוחר מדי. 12 השקלים שלו הלכו בניקוז.

אחותי, גם השוקוצ'ינו הכי טעים, אם אין כוס – נשפך.

חג סוכות זה לא שוקוצ'ינו. חג הסוכות זה חג שבו הקב"ה שופך עלייך שמחה, ברכה, שפע, אור, אורחים, הארות, אורות עוטפים… אבל את צריכה לבוא עם כוס, שלא יהיה יפה וירד בניקוז.  את צריכה להיות כְּלִי קִבּוּל. אם את לא כלי קיבול – הכול נוזל החוצה. כל ההשפעות, כל האור – הם פשוט מתפוגגים.

בסוכות וגם בפסח את מבקשת: "וְהַשִׂיאֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ – לְחַיִּים, בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלוֹם...". מה זה "והשיאנו"? תטעיננו! תזכה אותי, אבא, לצאת מהחג הזה טעונה. טעונה באמונה, טעונה בשמחה, טעונה בכוחות (כמה אני צריכה), טעונה באור. טעונה באהבה. טעונה בפרנסה, בישועה, בברכה.

הסוכה נקראת "צילא דמהימנותא" – צל של אמונה (זוהר, אמור).

המצה נקראת "נהמא דמהימנותא" – לחם האמונה.

המשותף לשניהם, זה החורים הקטנים. בסוכה את מרימה את העיניים ורואה את החורים בסכך. גם במצה יש חורים קטנים.

"הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת – מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" (שיר השירים ב', ט'). הקדוש ברוך הוא מציץ עלייך מלמעלה דרך הסכך, מתוך המצה, מתוך הסדקים הקטנים בחיים שלך, שתזכרי כל השנה: גם אם קשה – השם רואה אותך. כשאת מרגישה כמו סכך, עפה ברוח, כמו מצה, שבירה כל כך – השם איתך. מציץ, משגיח, לא עוזב לרגע.

לזכור את זה ולהכניס שמחה בלב זה להיות כלי קיבול. זה הכלי שהשם מבקש ממך בחג הסוכות. כמו שליד מכונת הקפה היה שלט, "לשים כוס!", ככה ליד הסוכה שלך יש שלט גדול: היי בשמחה, היי כלי קיבול!

כי אם לא, כל ההשפעות ייעלמו, חס ושלום.