הילד משקר? לפני שמענישים, כדאי להבין ממה הוא חושש

כשאנחנו מגלים שהילד שיקר, התגובה הראשונית עשויה להיות כעס. למעשה, ילדים משקרים מסיבות שונות: כדי להסתיר טעות, לזכות בתשומת לב, לבדוק גבולות או להימנע מתוצאה שמפחידה אותם. אצל ילדים צעירים מאוד, גם הדמיון המפותח והקושי להבחין בין משאלה למציאות עשויים להשפיע.

תגובה חריפה מדי עלולה להשיג בדיוק את התוצאה ההפוכה משקיווינו, וללמד אותו כיצד להסתיר את האמת טוב יותר בפעם הבאה. לכן כדאי לעצור ולשאול בשקט: "חששת שאכעס?" או "מה גרם לך לא לספר לי את האמת?". אל תתעלמו מהמעשה, אבל נסו להבין מה עומד מאחוריו.

אפשר להבהיר שאמירת אמת אינה מבטלת את האחריות. אם הילד שבר חפץ, לקח דבר ללא רשות או פגע במישהו, הציבו גבול ובקשו ממנו לתקן ככל האפשר. עם זאת, עדיף שהתוצאה תהיה עניינית וקשורה למעשה, ללא השפלה, צעקות או גרוע מכך - השימוש בכינוי "שקרן".

חשוב לחזק רגעים שבהם הילד מודה באמת, במיוחד כשברור לו שלא יהיה קל להתמודד איתה. משפט כמו "אני מעריך שסיפרת לי, עכשיו נחשוב יחד איך לתקן" מלמד אותו שהאמת יכולה להוביל לאחריות ולפתרון - ולא רק לעונש.

אם השקרים נעשים תכופים, חמורים או מלווים בגניבה, פגיעה באחרים וקשיים רגשיים, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע. לפעמים השקר הוא רק ההתנהגות שרואים מבחוץ, בעוד שמתחתיה מסתתרים פחד, לחץ או מצוקה שהילד עדיין אינו יודע להסביר במילים.