עובדים, קונים ומספיקים הכול - אבל מה באמת נשאר?

אנחנו משקיעים שעות בעבודה, בקניות, בסידורים, בטיפול בבית ובילדים. הדברים האלה נחוצים וחיוביים, אך המרוץ משכיח מאיתנו לשאול שאלה אחת: מה מכל מה שאנחנו עושים נשאר איתנו באמת?

רבנו יונה עונה את התשובה:

"וכל אנשי לבב יחשבו העולם הזה כמו דירת עראי, ולא ישתמשו בו רק לעבודת הבורא יתברך, ויכינו בו צדה לנפשם" (שערי תשובה פרק ב' סעיף י"ט).

רבנו יונה אינו קורא לאדם להזניח את חייו, את משפחתו, את עבודתו או את צרכיו. הוא קורא לאדם לזכור שהעולם הזה אינו היעד הסופי, ולכן גם בתוך העיסוקים הרגילים אפשר לבחור במה שיש לו משמעות נצחית.

שיחת טלפון להורים, צדקה קטנה, ויתור שמונע מריבה, ברכה הנאמרת בכוונה או כמה דקות של לימוד תורה - כל אלה הם חלק מה"צידה" שאדם מכין לעצמו.

דרכים ליישום בפועל

1. בחרו מצווה אחת ליום

אין צורך להתחיל מרשימה ארוכה. החליטו על מעשה אחד שתעשו במודעות: לתת צדקה, לכבד את ההורים, לברך בנחת או להקדיש כמה דקות ללימוד תנ"ך או הלכה.

2. הכניסו כוונה למעשה שאתם כבר עושים

אתם ממילא עוזרים, נותנים ומכבדים? עצרו לרגע וחשבו שאתם רוצים לעשות בכך את רצון ה׳.

3. הקדישו זמן קצר לנשמה

חמש דקות של תפילה, לימוד או התבוננות אולי נראות מעטות, אך הן נצחיות ומזון לנשמה שלנו. כאשר הן חוזרות בכל יום הן מצטברות והופכות לקנייני נצח עצומים.

4. שאלו בסוף היום מה אספתם

לא רק מה הספקתם ומה קניתם, אלא גם: למי עזרתי? על מה התגברתי? איזו מצווה זכיתי לקיים? השאלה הזאת יכולה לשנות בהדרגה את סדר העדיפויות.

5. אל תחכו לשלב שבו תהיו "מוכנים"

צידה מכינים פריט אחר פריט. גם הדרך הרוחנית נבנית ממעשה קטן ועוד מעשה קטן. לא צריך לשנות הכול ביום אחד כדי להתחיל לאסוף דברים שילוו אותנו לנצח.

רבנו יונה (ב"ר אברהם) מגירונדי, המכונה גם רבנו יונה החסיד, חי לפני כ-800 שנה. היה מגדולי הראשונים בספרד. חיבר ספרים חשובים בתחום התלמוד, ההלכה והמוסר. לדורות נתפרסם כבעל המוסר הגדול, ובזמנו כיהן כראש ישיבה גדולה - בברצלונה ובטולדו - שבה העמיד תלמידים הרבה שהמשיכו את דרכו.