38 אלף אשפוזים בשנה: המהלך שעשוי להקל על העומס בבתי החולים

אשפוז הבית בישראל, שבעבר תפס מקום שולי יחסית במערכת הבריאות, הפך בתוך שנים ספורות לחלופה משמעותית לאשפוז במחלקות הפנימיות. דו״ח חדש שמפרסם היום (ראשון) משרד הבריאות מציג את היקף השינוי: מ-136 אשפוזי הבית החריפים בלבד בשנת 2018 זינק מספרם לכ-38 אלף בשנת 2024 - גידול של כמעט פי 280 בתוך שש שנים. לאורך התקופה כולה בוצעו כ-115 אלף אשפוזי בית, ובהם גם אשפוזים של חולי קורונה.

אשפוז בית חריף מיועד למטופלים הזקוקים לטיפול ברמה המקבילה לאשפוז במחלקה פנימית, אך מצבם מאפשר לקבל אותו בבית, תוך שמירה על בטיחותם ועל רצף הטיפול הרפואי. התרחבות השירות מקבלת משנה חשיבות על רקע הנתונים שלפיהם היצע מיטות האשפוז הכלליות לנפש בישראל נמוך מממוצע ה-OECD, בזמן שהאוכלוסייה גדלה ומזדקנת והביקוש לאשפוז צפוי להמשיך לעלות.

היקף הפעילות כבר משמעותי: בשנת 2024 נרשמו כ-162 אלף ימי אשפוז בית, לעומת מאות בודדות בלבד ב-2018. בממוצע, כ-445 חולים טופלו מדי יום במסגרת אשפוז בית - היקף השקול לכעשירית מקיבולת המחלקות הפנימיות הכלליות והפנימיות-גריאטריות שנבחנו.

בשיא תחלואת החורף, בפברואר 2024, טופלו בבית במקביל כ-600 מטופלים - מספר המקביל לכ-17 מחלקות פנימיות. לשם השוואה, באוקטובר אותה שנה עמד מספר המאושפזים במקביל על כ-353.

הדו״ח מלמד עד כמה הפך המודל לחלק מהפעילות השוטפת במערכת: במהלך 2024 היוו אשפוזי הבית החריפים כ-12% מכלל האשפוזים וכ-11% מימי האשפוז במסגרות הפנימיות שנכללו בבדיקה. כלומר, יותר מעשירית מפעילות האשפוז הפנימית הרלוונטית כבר מתבצעת בבית המטופל ולא בבית החולים.

מי שעושים שימוש נרחב במיוחד בשירות הם המבוגרים. בין השנים 2021 ל-2024, כ-73% ממאושפזי הבית היו בני 65 ומעלה, ו-56% היו בני 75 ומעלה. משך האשפוז הממוצע עמד על 4.4 ימים. חמש האבחנות השכיחות ביותר שבגינן ניתן השירות היו דלקת ריאות, זיהומים בדרכי השתן, צלוליטיס, התייבשות ואי-ספיקת לב.

מרבית המטופלים עדיין מגיעים למסגרת הזו דרך הקהילה. בין 2021 ל-2024, כ-84% הופנו לאשפוז בית ישירות מהקהילה ורק כ-16% מבתי החולים. אלא שהמגמה משתנה: חלקם של בתי החולים בהפניות עלה באופן עקבי, מכ-10% בשנת 2021 לכ-19% בשנת 2024.

הרחבת אשפוז הבית באמצעות בתי החולים החלה כפיילוט בעקבות מבצע "עם כלביא", ובהמשך קיבלה עיגון בחוק ההתחשבנות לשנים 2026-2030. במסגרת זו נקבעו מנגנונים שיאפשרו הפניית מטופלים לאשפוז בית, הפעלה ישירה של השירות בידי בתי החולים וכן המרה של מיטות אשפוז למיטות אשפוז בית. לטובת המהלך הוקצו כ-220 מיליון שקל לתקופה של חמש שנים.

במשרד הבריאות מבהירים כי לצד ההתרחבות המהירה נדרשת גם הסדרה רחבה יותר. לפי הדו״ח, יש לגבש מודל לאומי אחיד שירחיב את אוכלוסיות היעד, יחזק את שיתוף הפעולה בין קופות החולים לבתי החולים, יפתח את יכולות הניטור והרפואה מרחוק, ישפר את מנגנוני ההפניה ויצמצם פערים בפריסת השירות - בדגש על הפריפריה.

השלב הבא עשוי להרחיב משמעותית את סוגי המטופלים שיוכלו לקבל טיפול בבית. בין התחומים שמשרד הבריאות מזהה כבעלי פוטנציאל נמצאים אשפוז אקוטי לילדים, גריאטריה - לרבות טיפול בתוך מוסדות סיעודיים, כירורגיה וטיפול לאחר ניתוח, רפואת נשים ומיילדות, קרדיולוגיה, אונקולוגיה ופסיכיאטריה.
אחד הכיוונים כבר נמצא בבחינה מעשית: במשרד הבריאות חשפו כי מתנהל כיום פיילוט ליולדות בסיכון, שבמסגרתו ניתן להן מעקב רפואי של בתי החולים.

במשרד מעריכים כי אשפוז הבית ימשיך לצמוח בשנים הקרובות כחלק מהמענה להזדקנות האוכלוסייה ולעומס בבתי החולים. המגמה היא מעבר ממודל שנשען בעיקר על קופות החולים למערך רחב יותר שבו בתי החולים עצמם ממלאים תפקיד משמעותי.