פער של כמעט פי 2: אלה הרופאים שמרוויחים הכי הרבה בישראל

משרד האוצר פרסם הבוקר (חמישי) דו"ח מקיף על השכר במערכת הבריאות הציבורית בישראל, המבוסס על נתוניהם של יותר מ-120 אלף עובדים. הנתונים מצביעים מצד אחד על עלייה משמעותית בשכר לאורך העשור האחרון ועל השקעה הולכת וגדלה במערכת, ומצד שני חושפים פערים ניכרים בין רופאים, התמחויות, אזורים בארץ ונשים וגברים.

אחד הנתונים הבולטים ביותר בדו"ח הוא הפער בין רמות השכר של הרופאים בבתי החולים. בעוד שהשכר הממוצע בעשירון העליון מגיע לכ-104,700 שקלים ברוטו בחודש, בעשירון התחתון הוא עומד על כ-17,300 שקלים בלבד - כלומר, פער של פי שישה.

הבדלים משמעותיים נמצאו גם כאשר בוחנים את תחומי ההתמחות. גינקולוגים נמצאים בצמרת עם שכר ממוצע של כ-78,600 שקלים בחודש, בעוד שפסיכיאטרים משתכרים בממוצע כ-42,600 שקלים. באוצר מציינים כי שכרם של הפסיכיאטרים צפוי להשתפר בעקבות הסכמי שכר חדשים.

פער נוסף עולה מהשוואה בין המרכז לפריפריה. בניגוד למה שניתן היה לצפות, רופאים מומחים העובדים בפריפריה משתכרים בממוצע כ-33% יותר מעמיתיהם במרכז הארץ. עם זאת, בדו"ח מוסבר כי חלק ניכר מהפער נובע מהיקף גבוה יותר של כוננויות. אצל המתמחים, לעומת זאת, נרשמת ירידה בעומס: בשנת 2025 עמד מספר התורנויות הממוצע על חמש בחודש.

במבט רחב יותר על כלל העובדים, השכר הממוצע למשרה בבתי החולים עומד על 22,560 שקלים ברוטו בחודש, לעומת 23,326 שקלים בקופות החולים בקהילה. במקביל, שכרם של עובדים המוגדרים "מתמידים" עלה בעשור האחרון בממוצע ב-42%, כאשר בחלק מהדירוגים נרשמה עלייה של עד 60%.

גם בתחום הסיעוד ניכרת עלייה בשכר. לפי נתוני האוצר, אחות הנכנסת כיום למערכת משתכרת כ-19,700 שקלים ברוטו בחודש.

אלא שלצד העלייה בשכר, הנתונים מצביעים על פער מגדרי משמעותי. נשים מהוות את רוב כוח האדם במערכת הבריאות - בין 65% ל-76% מהעובדים - אך שכרן נמוך בשיעור של 19% עד 40% מזה של הגברים. לפי הדו"ח, הפער מוסבר בעיקר בהבדלים בהיקף העבודה בשעות נוספות וברמת התפקידים שבהם מועסקים העובדים והעובדות.

אתגר נוסף שמסומן בדו"ח נוגע להזדקנות כוח האדם הרפואי. כרבע מהרופאים המומחים במערכת נמצאים לקראת גיל פרישה. בכירורגיית ילדים המצב בולט במיוחד, כאשר שיעור המומחים המתקרבים לגיל פרישה מגיע ל-36%.

הממונה על השכר, אפי מלכין, התייחס לנתונים והדגיש את הצורך למקד את המשאבים בתחומים שבהם המחסור משמעותי במיוחד: "המערכת זוכה להשקעה שנתית של כ-3 מיליארד שקל בשכר, אך עלינו לדייק את המשאבים למקומות הנדרשים ביותר - בבריאות הנפש ובפריפריה. עלינו לפעול להפחתת העומסים גם באמצעות שילוב תפקידים חדשים כמו עמיתי רופא, כדי לחזק את המערכת לאורך זמן".