מריחים אותה כבר מהקופות: יצירת האמנות המוזרה שנמרחה על הרצפה והפכה ללהיט בהולנד

במוזיאון Boijmans Van Beuningen בעיר רוטרדם שבהולנד נפתחה לאחרונה תערוכה יוצאת דופן, שבמרכזה יצירת אמנות שעשויה כולה מחמאת בוטנים. לצורך הקמת היצירה, נמרחו על רצפת המוזיאון  כ-360 קילוגרמים של חמאת בוטנים - כמות המספיקה להכנת כ-15 אלף כריכים.

מדובר במחווה לאמן ההולנדי וים טי. שיפרס, שהלך לעולמו בחודש שעבר בגיל 83. שיפרס יצר לראשונה את היצירה, המכונה "רצפת חמאת הבוטנים", בשנת 1969. עם השנים היא הפכה לאחת היצירות המזוהות ביותר עם האמנות הקונספטואלית בהולנד.

שיפרס היה ידוע כאמן שאהב לערער על מוסכמות ולבחון מחדש את השאלה "מהי אמנות?".  כאשר היצירה הוצגה שוב בשנת 1997, הוא אמר לעיתונאים משפט שהפך לאחד הציטוטים המזוהים עמו: "האם זה לא נפלא שכולנו עומדים כאן ומסתכלים על חמאת בוטנים?".

היצירה ישנה, אך האמן איננו

"חלקה ומשעממת ככל האפשר"

רצפת חמאת הבוטנים הייתה חלק מסדרת עבודות שבה יצר שיפרס רצפות מכוסות בחומרים שונים, בהם מלח ושברי זכוכית. מבחינתו, לא החומר עצמו היה העיקר, אלא האופן בו הוא משנה את הדרך שבה אנשים מתבוננים במרחב ובחפצים יומיומיים. במוזיאון מספרים, כי המאפיין הראשון שבו נתקלים המבקרים אינו דווקא המראה אלא הריח. כבר בקופות, שלוש קומות מתחת לאולם התצוגה, אפשר להריח את ניחוח חמאת הבוטנים המתפשט באוויר. אנשי הצוות אף הנחו את המבקרים "לעקוב אחרי הריח", כדי להגיע ליצירה המיוחדת. 

הקמת היצירה הייתה משימה לא פשוטה. שני אנשי צוות במוזיאון עבדו במשך כמה ימים כדי למרוח 40 דליים של חמאת בוטנים על משטח משושה בשטח של כ-25 מטרים רבועים. בעזרת כלים מיוחדים, הם יצרו שכבה אחידה בעובי של כשני סנטימטרים. לפני מותו שיתף שיפרס פעולה עם הנהלת המוזיאון כדי להכין הוראות מדויקות לשחזור היצירה בעתיד. במסמך שכלל 20 סעיפים, הוא ביקש למרוח את חמאת הבוטנים "בצורה חלקה ומשעממת ככל האפשר", והוסיף הוראה ברורה נוספת: "אסור לאיש לעמוד על חמאת הבוטנים או לשכב עליה".

הוא גם הקפיד לציין שיש להשתמש אך ורק בחמאת בוטנים חלקה, ורצוי של המותג ההולנדי Calvé, שאכן תרם את כל 40 הדליים ששימשו ליצירה. זו אינה הפעם הראשונה שהצגת היצירה מחוללת מהומה. בתערוכה שנערכה בשנת 2011 נכנסו כמה מבקרים בטעות אל תוך שכבת חמאת הבוטנים. בשנת 1997 הרחיקו לכת כמה מבקרים, שהניחו על הרצפה 12 פרוסות לחם ושקיות של סוכריות שוקולד קטנות המשמשות בהולנד למריחה על לחם. באופן מפתיע, שיפרס כלל לא כעס. בריאיון לעיתון הולנדי הוא הגיב כי "זה דווקא לא נראה רע. פיזור הסוכריות נעשה במידה הנכונה וביד מיומנת". 

יש לציין, כי לא כל התגובות ליצירה היו חיוביות. ברשתות החברתיות טענו רבים כי מדובר בבזבוז מזון מיותר, במיוחד בתקופה שבה מיליוני אנשים ברחבי העולם מתמודדים עם מחסור במזון. אחרים השיבו כי זו בדיוק מטרתה של אמנות קונספטואלית: לעורר מחשבה, מחלוקת ושאלות על ערכים, צריכה ומשמעות.