הרב ירון אשכנזי במקבץ שו"תים בנושא פסוקי דזמרה

אמירת הקדיש שלפני הודו באמצע פסוקי דזמרה (סימן נ"א סעיף ד')

כמה מתפללים התחילו לומר פסוקי דזמרה בלא מניין, ובאמצע אמירת פסוקי דזמרה התאסף מניין. האם יאמרו כעת קדיש, אף שרובם אוחזים אחרי "ברוך שאמר"? שאלה זו מצויה גם בציבור שאמרו "פתח אליהו" בלא מניין, ולאחר מכן התחילו "אשרי יושבי ביתך", ובאמצע המזמור התאסף מניין. האם יאמרו כעת את הקדיש שאומרים אחר "פתח אליהו"?

תשובה

בתפילת שחרית, כיוון שלא אמרו קדיש לפני הודו, אין צריכים להפסיק לומר קדיש בתוך פסוקי דזמרה. אך בתפילת מנחה יאמרו קדיש אף לאחר שהתחילו באמירת אשרי (הכף החיים (סימן נ"ג ס"ק י"ג) הביא את דברי שער הכוונות (דרוש הקדיש) שתקנו לומר קדיש בין כל עולם ועולם, ודקדק מכך שאם לא היה מנין קודם הודו, ולא אמרו את הקדיש שלפני הודו, וכבר התחילו לומר ברוך שאמר ופסוקי דזמרה, שאין לומר עוד את הקדיש בתוך פסוקי דזמרה, שכיוון שעבר זמנו, אין צריך להפסיק ולאומרו בתוך פסוקי דזמרה.

והביא שכן כתב שו"ת פני יהושע (סימן ה') ונימוקו עימו ע"פ הפשט, וכן הסכימו עמו ספר בית עובד (אות י"ג) ושערי תשובה (סימן נ"א ס"ק ג'). וזהו שלא כדברי מהר"י אזולאי, שנקט שיש להפסיק לאמירת קדיש אף בתוך פסוקי דזמרה אם לא אמרוהו קודם לכן. אך דינו של אבל שונה כמש"כ לקמן (תשובה כ"ו).

לעומת זאת, בתפילת מנחה לכאורה אין מניעה לומר את הקדיש שאומרים לאחר "פתח אליהו", אף שכבר התחילו באמירת אשרי).

האם אבל תוך י"ב חודש יאמר את הקדיש שלפני הודו באמצע פסוקי דזמרה (סימן נ"א סעיף ד')

אבל בתוך שנים עשר חודש על אביו או על אמו, וכשהגיע בתחילת התפילה לא היה עדיין מניין, והעשירי נכנס כאשר הציבור היה באמצע פסוקי דזמרה, האם יכול לומר קדיש "על ישראל" באמצע פסוקי דזמרה?

תשובה

אבל בתוך שנים עשר חודש רשאי להפסיק באמצע פסוקי דזמרה כדי לומר קדיש על ישראל, ויזהר להפסיק לצורך אמירת הקדיש רק כשהוא בין מזמור למזמור (כתב כף החיים (סימן נ"ג ס"ק י"ג) שאסור לאבל להפסיק בכדי לומר קדיש. הוא הביא מש"כ הרב פעלים (ח"ב סימן י"ד) דמכיוון שאומר אותו בשביל הציבור שפיר דמי, והקשה עליו דאחר שהוא עצמו עוד לא השלים את תיקון תפילתו להעלותה, כיצד מעלה תפילת אחרים אגב תפילתו, ואם תפילתו לא נתקנה עדיין, כיצד יתקן תפילת אחרים עימו. לכן נקט הכה"ח להחמיר, שאין ליתום לומר קדיש באמצע פסוקי דזמרה.

אמנם מבואר בכל בו (סימן קי"ד) שחכמים תיקנו לומר קדיש בתרא בכל י"ב חודש, שעל ידי כך הוא פודה את אביו ואמו מדינה של גיהינום, ושכן פשט המנהג. ובשער הכוונות (דרוש הקדיש, טו ע"ב) הוסיף משם רבינו האר"י שאמירת הקדיש איננה כמו שחושבים המון העם, שהוא רק להציל נפש הנפטר מדינה של גיהינום, אלא יש בו תועלת רבה להכניסו לגן עדן, ולהעלותו ממדרגה למדרגה, ולכן אף בשבתות וימים טובים צריך לומר קדיש לעילוי נשמת ההורים, שאף שבלאו הכי אין דין גיהינום ביום השבת, מ"מ יש תועלת נוספת בהעלאתם ממעלה למעלה וממדרגה למדרגה. ולפי"ז דייק בהלכה ברורה (בירור הלכה, ט"ו) שמותר להפסיק בין מזמור למזמור בפסוקי דזמרה כדי לומר קדיש יתום, שהרי מותר לשאול בין הפרקים מפני הכבוד ולשאול מפני היראה, וה"ה במקרה זה שיש בכך משום כיבוד אב, ויראת ההורים כמו שנאמר: "איש אימו ואביו תיראו"). ומ"מ אם הוא באמצע הפרק ורוצה לומר קדיש, יש לו על מה שיסמוך (על פי הנאמר לעיל, שהרי באמצע הפרק מותר לשאול מפני היראה, וחייב הוא במורא אביו ואמו, ויחשב לו כשואל מפני היראה. אולם אין זה היתר מרווח, שהרי הכנסת הגדולה (הגה"ט סימן ס"ו) כתב בשם ההגהות מרדכי ש"שואל מפני היראה" הוא רק כאשר אם לא ישאל בשלומם יבוא לידי שנאה, ולפי זה אם לא יאמר קדיש באמצע פסוקי דזמרה, ודאי שלא יקפידו עליו אביו ואמו, מחמת שעסוק בכבודו של מקום, ומשום כך שב ואל תעשה עדיף. אמנם הרוצה לסמוך על זה יש לו על מה לסמוך, עין שם באורך).

עלייה לתורה בשעת אמירת הזמירות (סימן נ"א סעיף ד')

האם מותר לקרוא לעלות לתורה אדם שהגיע לבית הכנסת להתפלל במניין אחר, והוא באמצע פסוקי דזמרה?

תשובה

אם הוא כהן, ואין כהן נוסף בבית הכנסת, מותר לקרותו אפילו לכתחילה (כתב המג"א (סימן קל"ה ס"ק ו') שאם הוא כהן יחיד "אפשר דשרי". אמנם בסידור בית יעקב (אות ט"ו) כתב וז"ל: "ולי נראה דאם הוא כהן, ואין עוד כהן אחר בבית הכנסת, מותר לקרותו כהן לספר תורה אפילו לכתחילה, וכן אם הוא לוי, אבל אם הוא ישראל יש להחמיר שלא לקרותו לכתחילה". ובספר שערי אפרים (שער א', א') כתב: "וטוב שלא יפסיק באמצע פסוק או עניין ממש"). ומכל מקום, אף שעלה לתורה, לא יפסיק לענות אמן ל"מי שברך" שאומר החזן אחר הקריאה (כמ"ש המג"א (סימן ס"ו ס"ק ח') לעניין ברכות קר"ש, וה"ה בפסוקי דזמרה. וכ"כ כף החיים (ס"ק כ"ו-כ"ז), והלכה ברורה (סימן נ"א ס"ק כ"ז)).

ברכת אשר יצר באמצע פסוקי דזמרה (סימן נ"א סעיף ד')

אדם שהוצרך לנקביו באמצע פסוקי דזמרה, האם יברך ברכת "אשר יצר"?

תשובה

מי שהוצרך לנקביו באמצע פסוקי דזמרה, יכול לברך ברכת "אשר יצר" בין המזמורים, והיינו שיסיים תחילה את המזמור בו הוא נמצא, ולאחר מכן יברך ברכת "אשר יצר" (כ"כ בהלכה ברורה (שם ס"ק כ"ג), ודלא כמו שפסק הכה"ח (שם ס"ק כ"ח) שאין לברך, מאחר שיש שהות של חצי שעה בה הוא יכול לברך, ואז יהיה כבר אחרי תפילת שמונה עשרה).

לרכישת הספר "הלכה למעשה" מאת הרה"ג ירון אשכנזי, לחצו כאן.