הצעת חוק: גופים ציבוריים יחויבו לתת שירות באמצעות מסרון קולי או שיחה חוזרת

ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח"כ יאסר חוג'יראת, אישרה היום (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון חובת "מענה הולם" בגופים ציבוריים, במסגרת תקשורת דיגיטלית עם אזרחים.

הצעת החוק מבקשת להבטיח כי אזרחים שאינם מסוגלים, או אינם משתמשים באמצעים דיגיטליים, יקבלו מענה נגיש ומותאם, לרבות באמצעות מסר קולי מוקלט ושיחות חוזרות, במקום הסתמכות בלעדית על הודעות SMS או מערכות מקוונות.

בהקראת סעיפי החוק הנוגעים לתכולת החוק, התפתח ויכוח משמעותי בין יוזמי החוק סגן שר התקשורת ישראל אייכלר וח"כ ינון אזולאי לבין נציגי הממשלה סביב משך תקופת ההיערכות הנדרשת ליישום החוק בגופים הציבוריים בהם רשות המיסים, רשות האוכלוסין והמוסד לביטוח לאומי.

נציגי הממשלה ואגף התקציבים טענו כי נדרש פרק זמן של עד שלוש שנים ליישום מלא, בשל היקף ההתאמות הטכנולוגיות והעלויות השוטפות של שליחת מסרים קוליים. מנגד, חברי הכנסת טענו כי מדובר בפרק זמן ממושך שאינו משקף את מוכנות המערכות הקיימות בפועל.

במהלך הדיון נשמעו טענות נחרצות מצד חברי הכנסת, ובהן ביקורת על ניסיונות להאריך את לוחות הזמנים שלא מסיבה אמיתית. ח"כ ינון אזולאי: "אין שום סיבה לתת שלוש שנים, זה זמן ארוך מדי הגופים כבר ערוכים. באיזה מקום בעולם זה נשמע שלעניין דיגיטלי יש היערכות שלוש שנים? כאשר רוצים אפשר גם תוך ימים ספורים לעשות הכל".

מנגד, נציגי אגף התקציבים והגופים הציבוריים הדגישו את הצורך בהיערכות מדורגת משום שנדרשת התאמה של כל הודעה והודעה למנגנון החדש וזה תהליך שאינו מיידי. אגף התקציבים טען עלות היישום הוא כשישה מיליוני ששקלים בשנה. חברי הכנסת חלקו על ההנחות והציגו עמדה שלפיה חלק ניכר מהתשתיות כבר קיימות בפועל בגופים השונים. חברי הכנסת טענו כי חלק מהערכות התקציב מבוססות על הנחות מחמירות יתר על המידה, וכי ניתן לבצע את היישום בפרק זמן קצר יותר ובעלות נמוכה יותר.

בסיום הדיון גובשה פשרה בין הצדדים ונקבע בחוק כי כ־60% מהמערכת תיושם בתוך שנתיים מיום כניסת החוק לתוקף, יתרת היישום תושלם עד תום שלוש שנים והגופים יגישו דיווח התקדמות לוועדה במהלך תקופת היישום.