הרב ירון אשכנזי במקבץ שו"תים בנושא מאה ברכות

חיוב מאה ברכות בכל יום (סימן מ"ו סעיף ג')

האם יש חיוב לברך מאה ברכות בכל יום?

תשובה

כל אדם חייב לברך בכל יום מאה ברכות, הן ביום חול והן בשבת. וביום חול אדם רגיל לברך אף יותר ממאה ברכות, אך בשבת מחסירים כמה וכמה ברכות מתפילת עמידה, ולכך יש להקפיד להשלימן במיני מגדים. ואם אין לו, בשעת הדחק יכול לכוון לצאת בברכות התורה והמפטיר, ויענה עליהן אמן (מקור חיוב מאה ברכות מבואר בגמרא במסכת מנחות (מג ע"ב): "תניא, היה רבי מאיר אומר: חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר: ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך". וביאר רש"י: "מה ה' אלקיך וגו' – קרי ביה מאה". וכן נאמר בזוהר הקדוש (במדבר קעט ע"א): "אל תקרי מה אלא מאה – לקבל מאה ברכאן דמחייב בר נש לברכא למאריה בכל יומא".

ובמדרש תנחומא (קרח, י"ב) אמרו שדוד המלך תיקן מאה ברכות בכל יום לפי שראה שמאה אנשים מתים במגיפה בכל יום, וכיוון שתיקן כך – נעצרה המגיפה. וכן כתב הטור (סימן מ"ו) בשם רבנו נטרונאי גאון.

וכתב בספר המנהיג (לרבי אברהם ב"ר נתן הירחי; עמ' ו'): "ודבר זה מסורת בידינו מאבותינו למשה מסיני, שיש לברך מאה ברכות בכל יום מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים, ונראים הדברים שאחר שיסדם משה רבינו ע"ה שכחום, וחזר ויסדם דוד המלך כלפי מה שראה שהיו מתים מאה בכל יום, ושוב שכחום, וחזרו חכמי התלמוד ויסדום, כמו שמפורש בברכות בירושלמי". וכן הוא בספר כד הקמח (אות ברכה).

וכן פסקו הרמב"ם (הלכות תפילה פ"ז הי"ד), הטור (סימן מ"ו) והשולחן ערוך (שם סעיף ג') להלכה. וכתבו הטור והשולחן ערוך (סימן ר"צ ס"א) שיש להרבות בשבת במיני מגדים כדי להשלים למאה ברכות.

ביום חול רוב בני אדם מברכים בכל יום יותר ממאה ברכות: בלילה מברך ברכת 'המפיל' קודם השינה, ובבוקר מברך "על נטילת ידים" ו"אשר יצר", הרי שלוש ברכות, ושש עשרה ברכות השחר ושלוש ברכות התורה, הרי עשרים ושתים ברכות, וברכות הטלית והתפילין, ברוך שאמר וישתבח, ושבע ברכות קריאת שמע ערבית ושחרית, הרי שלושים ושלוש ברכות. וחמישים ושבע ברכות תפילת שמונה עשרה שאדם מתפלל שלוש פעמים ביום, הרי תשעים ברכות, ושתי סעודות שאדם אוכל בכל יום, בכל סעודה שש ברכות – נטילת ידים, המוציא, וארבע ברכות בברכת המזון, והנה עולה הכל יחד ליותר ממאה ברכות.

אך בשבת קודש חסרים הברכות של תפילות שמונה עשרה, ויש לאדם להשלימן במיני פירות ומגדים, כמו שכתב השולחן ערוך (סימן ר"צ סעיף א'). ואם אין לו, יכול לכוון לצאת בברכות התורה והמפטיר ויענה אמן, כמו שכתב השולחן ערוך (סימן רפ"ד סעיף ג').

וכתב המשנה ברורה (סימן מ"ו ס"ק י"ד) שהשלמת הברכות ע"י עניית אמן על ברכות ההפטרה זהו בשעת הדחק, כשאין לו מיני מגדים, ולא לכתחילה. והנה, אף שמתחילה היה נראה פשט דברי השולחן ערוך (בסימן רפ"ד סעיף ג') ששמיעת הברכות ועניית אמן היא לכתחילה, ומועילה לא רק בשעת הדחק, מ"מ נלע"ד שכוונת השולחן ערוך שינהיג עצמו מלכתחילה לכוון לצאת יד"ח בעניית אמן של ברכות הללו, כדי שאם יארע אונס ולא יצליח למלאות את החסר בפירות ומגדנות, יעלו בידו אמנים אלו למניין מאה ברכות. ובוודאי שלכתחילה נכון יותר לצאת יד"ח בברכות הפירות והמגדנות.

ובספרים מצינו כמה רמזים בעניין מאה ברכות, כדלהלן:

א.בספר שיבולי הלקט (סימן א') כתב שמניין אותיות הפסוק "מה ה' אלוקיך שואל מעמך" עולה מאה.

ב. עוד כתב שם שהאותיות מ"ה בחילוף אותיות א"ת ב"ש עולות בגימטריא מאה.

ג. במדרש תנחומא (קרח, י"ב) למדו את תקנת מאה ברכות מהפסוק "ונאום הגבר הֻקם על" – על בגימטריא מאה.

ד. בספר ארחות חיים (ח"א, דיני מאה ברכות, א') הביא את הפסוק "הנה כי כן יבֹרך גבר ירא ה'", וביאר שהמילים "כי כן" עולות בגימטריא מאה, ועל כן תיבת יבורך נכתבה בלא וא"ו, לומר שמאה ברכות יברך גבר בכל יום.

ה. בספר מקבציאל (שנה ראשונה, וישב, ל"ד) הביא מכתביהאריז"ל (שער רוח הקודש ד ע"א) שמאה ברכות הן כנגד כ"ב אותיות התורה, שהארתן תלויה בברכה ובכוונה. וזו לשונו: "דע כי כ"ב אותיות האלפ"א בית"א הם תלויות במאה ברכות שאדם מברך בכל יום, וכאשר אין האדם מברך איזו ברכה מהם, תחסר ממנו אותה האות שאותה ברכה תלויה בה. ואם בירך אותה אלא שטעה בה, אז תהיה אותה האות מצויה, אמנם תהיה חסרה בעצמה. ואם בירך אותה כתקנה אלא שלא נתכוון בה, אז תהיה אותה האות ההיא חשוכה ובלתי מאירה". וכתב עוד שמסוד הברכות נעשים אורות סביב אל האותיות כדמות כתר ועטרה).

חיוב נשים במאה ברכות (סימן מ"ו סעיף ג')

האם נשים חייבות לברך מאה ברכות מידי יום?

תשובה

אף הנשים חייבות לברך מאה ברכות בכל יום (בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סימן כ"ג) כתב שמפשטות דברי הבית יוסף והאחרונים, שהביאו בחשבון מאה הברכות את ברכת הציצית וברכת התפילין, משמע שאין הנשים בכלל חיוב מאה ברכות. וכ"כ בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב סימן קכ"ט), והוסיף שיש לומר שחיוב מאה ברכות הוא מצווה שהזמן גרמה ולכן נשים פטורות ממנו. אמנם הגרע"י בהליכות עולם (ח"א, וישב, ט') כתב להשיב על דבריהם, והעלה שאף הנשים חייבות במאה ברכות. ואחריו נמשכו בספר ילקוט יוסף (סימן מ"ו סעיף ה') ובהלכה ברורה (שם, ח'). וכ"כ בספר ישיב משה (טורצקי) בשם הגרי"ש אלישיב).

מאימתי ועד מתי נחשב היום לעניין חשבון מאה ברכות (סימן מ"ו סעיף ג')

האם חשבון מאה הברכות מתחיל מהלילה או מהבוקר? וכן אדם שהאריך בסעודה שלישית עד לאחר צאת השבת, לחשבונו של איזה יום עולות הברכות שבירך בסעודה זו?

תשובה

יש להחשיב את היום לעניין חיוב מאה ברכות מהערב עד למחרת בערב, והוא הדין לעניין שבת מחשיבים משקיעת החמה עד צאת השבת. ואם האריך בסעודה שלישית עד אחר צאת הכוכבים, מצטרפות הברכות שמברך בסעודתו וברכות ברכת המזון לכלל חשבון מאה ברכות של יום השבת (כן פסק הגרע"י בהליכות עולם (ח"א, וישב, ט'), משום שתוספת שבת היא מן הדין. וכן פסק בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סימן כ"ג).

והנה, הגר"י סופר שליט"א בספר תורת חיים (סק"י) כתב שלעניין מניין מאה ברכות נחשב היום מבוקר עד בוקר, כמו ברכות התורה. והגרע"י כתב שלא משמע כן מסתימת הפוסקים, ובספר העיתים (עמ' רפ"ז סימן קצ"ה) כתב להדיא שיש למנות מערב שבת עד מוצאי שבת, ושכן מבואר בכף החיים (פלאג'י; סימן ל"ו, ס"ב), ועיין עוד בשו"ת יבי"א (ח"ח, או"ח סימן כ"ג, כ"ד). וכתב הרב בן איש חי בספר מקבציאל (שנה ראשונה, וישב, ל"ו) שטוב שירגיל האדם את עצמו לומר בכל יום שלשה פסוקים אלו: "ברוך אתה ה' אלקי ישראל אבינו מעולם ועד עולם", "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש" ו"ברוך אתה ה' למדני חוקיך", ויחזור עליהם ל"ו פעמים, שמלבד התועלת הסודית הנמצאת בזה, יהיה לו בזה תיקון להשלים מאה ברכות).

לרכישת הספר "הלכה למעשה" מאת הרה"ג ירון אשכנזי, לחצו כאן.