הרב ירון אשכנזי במקבץ שו"תים בנושא ברכות השחר

הפסק באמצע ברכות השחר (סימן מ"ו סעיף א')

האם מותר להפסיק בדיבור באמצע ברכות השחר?

תשובה

אין איסור להפסיק בדיבור באמצע ברכות השחר, מלבד במקומות דלהלן: א. לכתחילה טוב שלא להפסיק בין ברכת אשר יצר לברכת אלוקי נשמה (הראשונים נחלקו בטעם הדבר שברכת אלוקי נשמה אינה פותחת בברוך. הרא"ש (בשו"ת כלל ד סי' א) כתב שהטעם הוא מפני שהיא ברכה הסמוכה לחברתה, וא"כ לדבריו אסור להפסיק בדיבור בין ברכת אשר יצר לברכת אלוקי נשמה. לעומת זאת, התוס' (ברכות יד. ד"ה ימים) כתבו שהטעם הוא מפני שהיא ברכת ההודאה, ולדבריהם מותר להפסיק בין הברכות. 

בשולחן ערוך (סי' ו סע' ג) פסק כדעת התוספות, שהטעם הוא מפני שברכת אלוקי נשמה היא ברכת ההודאה, ולפי זה אין איסור להפסיק בדיבור בינה לברכת אשר יצר [ועיין בב"ח (שם ס"ק ה) שכתב שאף דעת הרא"ש כן, וכל דבריו אינם אלא ממדת חסידות ופרישות, ולכך הטור פסק כדעת התוספות אף שדרכו לפסוק כאביו הרא"ש].

ומכל מקום, כתב הלבוש (שם) שלכתחילה לא יפסיק בדיבור ביניהם, וכך פסק המשנה ברורה (ס"ק יב) שיש לעשות על צד היותר טוב ולהסמיך ברכת אשר יצר לברכת אלוקי נשמה, [והוסיף שלדעת הגר"א מעיקר הדין צריך לעשות כן]. וכך פסק בילקוט יוסף (סי' ו סע' יז). 

ובבן איש חי (שנה ראשונה, וישב, ב) כתב בזה"ל: "יסמוך ברכה זו של אלוקי נשמה לברכת אשר יצר, כי ברכה זו צריכה להיות סמוכה לחברתה, ויש סוד בדבר כנזכר בשער הכוונות", עכ"ל. אבל כפי שנתבאר, מעיקר הדין אין איסור בדבר)). ב. אין להפסיק בדיבור אחר ברכת "המעביר חבלי שינה מעיני" עד שיחתום "הגומל חסדים טובים לעמו ישראל", משום שהכל נחשב לברכה אחת (כן כתב בשולחן ערוך (סי' מו סע' א): "אין לענות אמן אחר המעביר שנה מעיני, עד שיחתום: הגומל לחסדים טובים לעמו ישראל, שהכל ברכה אחת היא". ואם כן כ"ש שאסור לדבר עד סוף הברכה כולה). ג. כשאומר ברכות התורה אין להפסיק עד לאחר אמירת פסוקי ברכת כהנים. אם הפסיק בדיבור, אם הוא מבני ספרד אינו חוזר ומברך, ואם הוא מבני אשכנז – צריך לחזור ולברך, ולכתחילה יכוון לצאת ידי חובת ברכות התורה בברכת "אהבת עולם" (בגמרא במסכת ברכות (יא ע"ב) מבואר שברכת אהבה רבה פוטרת מברכות התורה, ואמרו על כך בירושלמי (ברכות פ"א ה"ה): "והוא ששנה על אתר", דהיינו שילמד תיכף כשיוכל אחר ברכת אהבה רבה. 

ונחלקו הראשונים האם דברי הירושלמי אמורים דווקא בברכת אהבה רבה, או אף בכל ברכות התורה. דעת התוספות (שם ד"ה שכבר), רבנו יונה (ברכות ה: ד"ה לפי) והמרדכי (ברכות סימן כ"ז) שרק בברכת אהבה רבה, שלא ניכר שבירך אותה לשם ברכות התורה, יש לסמוך לימוד תורה אליה, אבל בברכות התורה עצמן אין צורך בכך. אולם דעת הרמב"ם (הל' תפילה פ"ז הי"א) שאף בכל ברכות התורה אין להפסיק ביניהן ללימוד.

להלכה פסק השולחן ערוך (סימן מ"ז סעיף ט') כדעת התוספות, רבינו יונה והמרדכי, והלכך אם הפסיק בין ברכות התורה ללימודו – אינו חוזר ומברך, אך לכתחילה אין להפסיק. אמנם הדרכי משה, המהרש"ל והב"ח כתבו שאף בדיעבד חוזר ומברך במקרה כזה, וכך הכריע המשנ"ב (ס"ק י"ט), אולם הוסיף שמאחר ויש הסוברים שאינו חוזר ומברך, לכן אם הפסיק בין ברכות התורה ללימוד יכוון בברכת אהבה רבה לצאת ידי ברכות התורה.

ואף שבכל ברכת המצוות אם הפסיק בין הברכה לעשיית המצווה חוזר ומברך, כתב הבית יוסף (סימן מ"ז ד"ה וקשה לי) שכיוון שאדם חייב ללמוד תורה בכל עת, א"כ אין זה נחשב הפסק בין הברכה למצווה, שהרי אף בזמן שמפסיק הוא מחויב.

(ואין להפסיק בדיבור בין ברכה לברכה בברכות התורה. בין ברכה ראשונה ל'והערב נא' לא יפסיק מאחר והשו"ע (שם סעיף ו') פסק לומר 'והערב נא' עם וי"ו בכדי לצאת ידי דעת הראשונים ששניהם ברכה אחת היא, וא"כ אין להפסיק ביניהן. ובין ברכה שניה לשלישית לא יפסיק בכדי שהפסוקים שאומר לאחר מכן יאמרו ללא הפסק מהברכה השנייה וכנ"ל)).

ברכות השחר לקם לאחר חצות לילה ודעתו לחזור לישון (סימן מ"ו סעיף א')

המתעורר לאחר חצות לילה לאמירת "תיקון חצות", ודעתו לחזור לישון לאחר אמירת התיקון, האם יברך ברכות השחר וברכות התורה?

תשובה

ברכות השחר לא יברך, היות ודעתו לחזור לישון, אך ברכות התורה יברך קודם אמירת תיקון חצות. ולאחר שיקום משנת הלילה יחזור ויברך ברכות התורה. וטוב לכוון בפירוש בברכת התורה שמברך בלילה, שאינו מתכוון לצאת בהן אלא עד הבוקר (יש לדון במי שקם לאחר חצות הלילה ודעתו לחזור לישון, האם יברך ברכות השחר בחצות לילה, או שמא ימתין לברך בבוקר.

בבן איש חי (שנה ראשונה, תולדות, י"ד) כתב שאף שלדעת הרש"ש יכול אדם לברך ברכות השחר בחצות לילה אף באופן זה שדעתו לחזור לישון, מכל מקום מנהגנו שאם דעתו לחזור לישון, שלא לברך ברכות השחר אלא בבוקר. וכן כתב בהליכות עולם (ח"א, תולדות, ג', עמ' ל"ה) שכן המנהג.

ומכל מקום, ברכות התורה צריך לברך קודם אמירת תיקון חצות, כפי שביארנו לקמן (תשובה י"ג) שכל שישן שינת קבע בלילה, השינה נחשבת להפסק לעניין ברכות התורה. ושם ביארנו עוד שבאופן שחוזר לישון, צריך לברך שוב ברכות התורה בבוקרו של יום. ובעניינינו, טוב לכוון בפירוש שלא יוצא בברכה שמברך בלילה אלא עד שחרית, ואז יוכל לברך בבוקרו של יום לדברי הכל, וכנזכר בספר הלכה ברורה (סימן ד', כ"ה)).

ברכות השחר לאדם שהיה ער כל הלילה (סימן מ"ו סעיף א')

מי שהיה ער כל הלילה, אילו ברכות עליו לברך בבוקרו של יום?

תשובה

ברכת "אשר יצר" לא יברך אלא אם כן נפנה. ברכת "על נטילת ידיים" לא יברך כלל. ברכות התורה יברך לאחר עלות השחר, ואת שאר ברכות השחר יכול לברך מחצות הלילה ואילך (מבואר בשולחן ערוך (סימן ד' סעיף י"ג) שמי שהיה ער כל הלילה, יש להסתפק אם חייב בנטילת ידים בבוקר, ומספק יטול בלא ברכה. ויסוד הספק הוא בטעם תקנת מצות נטילת ידים, שלדעת הרא"ש (ברכות פ"ט סימן כ"ג) טעם התקנה הוא שידיו של אדם עסקניות הן, ובוודאי נגע בלילה בבשר המטונף. ולדעת הרשב"א (בשו"ת ח"א סימן קצ"א) טעם התקנה הוא שבבוקר האדם נעשה כבריה חדשה, שנאמר (איכה ג', כ"ג): "חדשים לבקרים רבה אמונתך", ועל כן צריכים בשעה זו להודות להשי"ת על כך שבראנו לכבודו, לשרתו ולברך שמו, ולכן תקנו חז"ל בבוקר להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי, ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו.

ומעתה, מי שהיה ניעור כל הלילה, לדעת הרא"ש היות ולא נגע במקומות המטונפים – אינו צריך נטילה, אבל לדעת הרשב"א, אף שכעת לא נעשה כבריה חדשה, מכל מקום לא חילקו חכמים בתקנתם וצריך נטילה.

וכמו כן יש להסתפק לגבי מי שהיה ער כל הלילה, אם צריך נטילה להעביר את הרוח רעה מעל ידיו, ויסוד הספק בזה האם השינה גורמת את הרוח הרעה, או הלילה גורם, ומספק יטול בלא ברכה, ועיין במשנה ברורה (סימן ד' ס"ק כ"ח).

ואף שלדעת כמה אחרונים אם עשה צרכיו לדברי הכל יכול לברך, וכדבריהם הכריע המשנה ברורה (שם ס"ק ל'), חלק על כך המאמר מרדכי (שם ס"ק ח'), וכתב שאף אם עשה צרכיו לא יברך, וספק ברכות להקל, וכן מנהג ספרד.

ולגבי ברכות התורה, יברך לאחר עלות השחר, שאז הוא יום חדש. ואף שלדעת השולחן ערוך (סימן מ"ז סעיף י"ב) אין לברך אם לא ישן, כתב הכף החיים (שם ס"ק כ"ו) שהמנהג פשוט לברך, ובמקום מנהג אין אומרים ספק ברכות להקל).

עד מתי יוכל לברך ברכות השחר (סימן מ"ו סעיף א')

לא בירך ברכות השחר בתחילת היום, האם רשאי לברך בהמשך היום, והאם רשאי לברך בלילה לפני השינה?

תשובה

לכתחילה יש לברך את כל ברכות השחר עד ארבע שעות. ואם לא בירך עד ארבע שעות, יברך עד חצות. אם לא בירך עד חצות יברך עד השקיעה, ואם לא בירך עד השקיעה, יש אומרים שלא יברך בלילה, ויש חולקים. ולמעשה ניתן לסמוך על המתירים לברך אף בלילה עד השינה. אך את ברכת אלוקי נשמה לא יברך לאחר שהתפלל שחרית, משום שיש אומרים שיצא ידי חובת ברכה זו בברכת מחיה המתים. וכן את ברכות התורה אין לברך לאחר שהתפלל תפילת שחרית, שיתכן שיצא חובתו בברכת אהבת עולם. ואת ברכת "המעביר חבלי שינה" לא יברך אם חוטפתו שינה (כתבו הכלבו (סימן ה') והבית יוסף (סימן נ"ב ד"ה ומ"ש) בשם מהר"י אבוהב שכל הברכות שמברכים בבוקר, יכול לברך אף אחר התפילה. וכן העתיק הרמ"א (שם סעיף א') להלכה.

ואולם, המשנה ברורה (שם ס"ק ט') הביא שנחלקו הפוסקים אם יכול לברך אף את ברכת "אלוקי נשמה" לאחר התפילה, ועוד הביא (סימן מ"ז ס"ק י"ז) שנחלקו הפוסקים אם יכול לברך ברכות התורה לאחר ברכת 'אהבת עולם'. ומספק לא יברך.

אלא שעדיין יש לדון לגבי הברכות שניתן לברך לאחר התפילה, עד איזה זמן ביום ניתן לברכם, ומצינו בפוסקים ארבע שיטות בזה, כדלהלן:

א. הגאון מליסא (סידור דרך החיים) נקט שעיקר זמן ברכות השחר נמשך רק עד אחר ארבע שעות, כמו ברכות קריאת שמע. 

ב. הגר"ש קלוגר (ספר החיים סימן מ"ו; ספר שנות חיים סימן פ"ב) העלה שאין לברך ברכות השחר אלא עד חצות היום.

ג. המאמר מרדכי (סימן מ"ו ס"ק י') והזרע אמת (סימן י"א) כתבו שניתן לברך את כל ברכות השחר במשך כל היום, עד הלילה.

ד. בסידור נהר שלום (כא ע"א) והגר"א במעשה רב (אות ט') נקטו שניתן לברך ברכות אלו כל היום, וגם בלילה עד שעת השינה.

ונחלקו הפוסקים בהכרעת דין זה:

הכף החיים (סימן ע"א ס"ק ד') כתב שמחמת הספק אין לברך ברכות השחר אלא עד ארבע שעות מעלות השחר. וכן נקט למעשה בשו"ת אור לציון (ח"ב, פ"ד, י"א).

מאידך, המשנה ברורה (סימן נ"ב ס"ק י') הכריע שלכתחילה צריך ליזהר שלא לאחר את הברכות יותר מארבע שעות, אך בדיעבד על כל פנים יכול לברך עד חצות, שכן מוכח מהרבה אחרונים שלא הפסיד הברכות אחר ארבע שעות, והמיקל בדיעבד לברך אותם אחר חצות – אין למחות בידו.

בשו"ת רב פעלים (ח"ב או"ח סימן ח') הביא את דברי הנהר שלום והגר"א, וכתב שבדיעבד ניתן לברך עד הלילה, אך לאחר חשיכה אין לברך על פי הסוד.

ובשו"ת יחוה דעת (ח"ד סימן ד') נקט שבדיעבד ניתן לסמוך על דברי הגר"א ולברך עד שעת השינה. וכן כתב בילקוט יוסף (סימן מ"ו סעיף כ"ה) שהמברך ברכות השחר לאחר צאת הכוכבים יש לו על מי לסמוך.

ומכל מקום, לגבי ברכת "המעביר חבלי שינה" כתב המשנה ברורה (סימן נ"ב ס"ק י') שאם חוטפתו שינה, לדברי הכל אין לברך).

לרכישת הספר "הלכה למעשה" מאת הרה"ג ירון אשכנזי, לחצו כאן.