ישנים פחות בילדות? הסיכוי לדיכאון בגיל ההתבגרות עולה

הורים רבים מתמודדים עם קשיי השינה של ילדיהם ומחכים לרגע שבו הם יגדלו והמצב יתאזן, אך מחקר חדש שפורסם בכתב העת European Child & Adolescent Psychiatry מגלה כי להרגלי השינה בגיל הרך יש השפעה דרמטית ארוכת טווח על הבריאות הנפשית.

לפי הממצאים בדו"ח המחקר, ילדים שישנו פחות שעות מהרצוי באופן עקבי מגיל חצי שנה ועד לבית הספר היסודי, נמצאים בסיכון גבוה כמעט פי שניים לפתח תסמיני דיכאון מתמשכים בגיל ההתבגרות ובתחילת שנות הבגרות.

המחקר, שהובל על-ידי חוקרים מאוניברסיטת ברמינגהם בבריטניה, התבסס על נתונים מקיפים של 15,589 ילדים שנולדו בדרום-מערב אנגליה.

המעקב התבצע במסגרת פרויקט ארוך טווח בשם "Children of the 90s", הידוע רשמית בתור Avon Longitudinal Study of Parents and Children. במהלך שנות הילדות המוקדמות דיווחו ההורים על משך השינה של הילדים בנקודות זמן שונות, ובהמשך, בין גיל 12 ל-22, מילאו המשתתפים עצמם שאלוני דיכאון שבחנו את מצבם הרגשי.

"מה שמצאנו הוא שכאשר משווים ילדים שסבלו ממחסור מתמשך בשינה לקבוצת הילדים עם דפוסי השינה הרגילים, לילדים עם מחסור מתמשך בשינה היה סיכון גבוה פי שניים לפתח רמות גבוהות ומתמשכות של דיכאון בכל נקודות הזמן שנבדקו בין גיל ההתבגרות לבגרות הצעירה", הסבירה החוקרת הראשית, ד"ר איזבל מוראלס-מוניוס.

היא ציינה כי משך השינה הממוצע בילדות עמד על כ-11 שעות בלילה, בעוד שהילדים בקבוצת הסיכון ישנו בין תשע לתשע וחצי שעות בלבד. עם זאת, היא הרגיעה והדגישה שמדובר בתופעה שהשפיעה על קבוצה קטנה יחסית מתוך כלל הנבדקים.

הנתונים הראו כי הסיכון לפתח תסמינים רגשיים בעקבות מחסור בשינה היה גבוה יותר בקרב בנות, בעוד שגורמים סביבתיים אחרים, כמו מצב סוציו-אקונומי או בריאותם הכללית של ההורים, נמצאו כבעלי השפעה מוגבלת בלבד על התוצאות.
החדשות המעודדות העולות מהמחקר הן ששינה היא גורם שניתן לשינוי ולשיפור, וטיפול מוקדם בהרגלי השינה פשוט בהרבה מאשר התמודדות עם קשיים נפשיים שכבר התקבעו.