הדרך להתעשר לא קשורה למספרים

הדרך להתעשר לא קשורה למספרים.

האנשים שהתעשרו באמת הם לא אלו שהיו חכמים יותר ממכם, בעלי השכלה גבוהה יותר, או בעלי IQ גבוה מהממוצע.

הם גם לא בהכרח יורשים של הורים עשירים.

הם גם לא בעלי עסקים מצליחים.

הם אנשים שהיכולת הרגשית שלכם הייתה מחוסנת יותר, ואפשרה להם להתנהל נכון עם כסף, רגשית.

האמונות הפנימיות שלהם היו שונות מכל אלו שלא הצליחו להשיג כסף ו/או לשמור על כסף.

הם היו חמדנים פחות, עקביים יותר, בעלי מוכנות להתאמץ, לשמור על קו נחוש וברור לקראת המטרה הכלכלית שעמדה מולם, לא משנה אם היא הייתה ממקום של פחד להיות עניים או ממקום של רצון להיות עשירים (מה שנקרא: מוטיבציה חיובית או מוטיבציה שלילית).

הם לא השוו את עצמם לאחרים.

לא הלכו שבי אחרי "תמונות והוכחות הצלחה" שרצים ברשת, על ההוא שקנה טסלה וההיא שקנתה וילה.

הם המשיכו לשמור על אותו אורח חיים גם כשהרוויחו יותר.

גידלו את הילדים עם חינוך פיננסי בריא ויציב.

והתעשרו.

ורובנו אפילו לא נדע על זה.

למה?

כי הם לא צריכים שנדע על זה.

אין להם צורך שנדע על זה.

הם לא עשו את זה כדי שנדע על כך, או בשביל שנדבר עליהם.

אנחנו פשוט לא מעניינים אותם. לא במובן הנרקיסיסטי אלא במובן הזה שהם פועלים בעבור עצמם ולא בעבור מה יגידו אחרים עליהם.

זה לא אומר שהם חיים בעוני.

הם פשוט לא צריכים להוכיח שהם עשירים.

*

את הדברים האלה אני כותבת אחרי כשנתיים של מחקר עצמי, אם אפשר לקרוא לזה כך, בעולם הפיננסי.

את כל זה אני כותבת כשאני עדיין בתוך סיפור כלכלי מורכב שעוד לא נגמר.

חלק ענק מזה לא חדש לי בכלל.

אף פעם לא הייתי אדם חמדן, וקנאה היא לא חלק מקשת הרגשות שחוויתי אי פעם.

אל תדאגו, יש לי רגשות לא נעימים אחרים שאני חווה היטב...

אף פעם לא עשיתי משהו בשביל מה יגידו (מלבד מה שקשור לילדיי, כמו לשמור על כללים של המסגרת הקהילתית לטובתם).

אף פעם לא היה לי אכפת מה יחשבו על איך שאני נראית, מה אני קונה ואיפה.

אף פעם גם לא האמנתי לתמונות העושר הפיקטיבי שאני רואה ברשתות, של אנשים שמציגים את עושרם וגם לרוב מציעים לכם לקנות איזה קורס להתעשרות מהירה.

לפחות את הניסיונות האלו אין לי.

אבל זה לא ברור לכולם.

לכן אני כותבת לכם את מה שאולי ברור לי ולכל מי שהצליח להתעשר, או לפחות רואה את הדרך לשם ועושה את מה שנדרש כדי להגיע לשם, ולא ברור לרוב האנשים בעולם.

כסף הוא לא מספרים.

כסף הוא פסיכולוגיה עמוקה.

לכן היכולת לעשות כסף פתוחה לכולם.

ברגע שתזהו את האמונות הפנימיות שלכם על הכסף (האם "כסף מביא צרות" או "כסף מאפשר לתת יותר צדקה"?) ואת ההתנהגות הרגשית שלכם עם כסף (קרה לך משהו רע ואת מיד קונה לעצמך משהו? ומה את קונה, משהו יקר מאד כי "מגיע לי" או משהו קטן, ככה, בשביל ללטף את הלב? ואולי את מבינה שהפיצוי הזה עושה לך חור בכיס ויש דרכים אחרות להתמודד עם רגשות לא נעימים? האם אתם שמים את הכסף מתחת לבלטות או משקיעים אותו? אולי בכלל אתם לא משקיעים כי "כולם גנבים. מהשקעות רק מפסידים"?), ברגע שתזהו אותם – תדעו למה אתם עדיין לא עשירים, ומה הגיע הזמן לשנות.

הפוסט הזה הוא הזדמנות לעצור רגע, ולפני תכנון כלכלי וירידה למספרים, ולפני בחינה של כמה כסף יש לכם, אם בכלל יש לכם, אני מזמינה אתכם לעצור ולעשות משהו אחר:

לחשוב לעומק, כולל כתיבה, מה מערכת היחסים שלכם עם כסף, ולמה.

אם אתם זוג, מציעה לכם לעשות את זה ביחד: כל אחד לבד, ואז ביחד – לשתף, לחשוב, ולבחור מחדש, כי מה שהתאים לכם פעם כבר בטוח לא מתאים גם היום.

דבורי רובינשטיין (וקשטוק) היא מייסדת ומנהלת "מרכז סוויטש" לשינוי. לפרטים נוספים אודות דבורי, לחצו כאן