הארכיאולוגים שחופרים בקרח מודים: "בגלל ההתחממות, הזמן שלנו אוזל"

בהרים הגבוהים של נורווגיה פועלת בשנים האחרונות קבוצה מיוחדת של חוקרים המכונה "ארכיאולוגים של קרחונים". בניגוד לארכיאולוגים רגילים שחופרים באדמה, אנשי הצוות הללו מטפסים לאזורים מבודדים ומסוכנים בהרים, ומחפשים מקומות שבהם הקרח כבר נמס. 

לדבריהם, משטחי קרח שומרים על חומרים אורגניים שבדרך כלל היו נרקבים מזמן כמו עץ, בדים ועור, שבתוך הקרח נשמרים גם לעשרות שנים בצורתם הטבעית. לאחרונה התגלו בתוך קרחונים שהפשירו בנורווגיה, פריטים שחושפים את חיי האדם על ההרים. בין הפריטים שהתגלו נמצאו חצים מתקופת הוויקינגים, נעלי עור עתיקות, חלקי מזחלות, כלי ציד ואפילו בגדים שלבשו ילידים שחיו באזור. 

הגילויים הללו מאפשרים לחוקרים להבין כיצד אנשים נעו בין הר להר, מה הם צדו, אילו מסלולי מסחר התקיימו באזור ואיך נראו חיי היום יום שלהם. 

"העבודה שלנו היא מרוץ כנגד הזמן"

לפי מדעני אקלים, הקרחונים ומשטחי הקרח ברחבי העולם מצטמצמים בקצב מהיר כתוצאה מהתחממות כדור הארץ. בכל קיץ נחשפים עוד ועוד אזורים שלא נראו במשך מאות שנים.

אבל למרבה האירוניה, אותה התחממות גלובלית שחושפת את האוצרות היא גם האיום הגדול ביותר עליהם. "כל עוד החפצים נשארו קפואים הם היו מוגנים. אך ברגע שהם נחשפים לאוויר, לשמש, ללחות ולחיידקים, מתחיל תהליך הרס מהיר", מסביר פרופ' ביורן ג'י. אנדרסן, גאולוג וחוקר קרחונים מאוניברסיטת אוסלו, שעל שמו קרוי מתלול אנדרסן באנטארקטיקה.

זו הסיבה שהחוקרים ממהרים להגיע לשטח מיד לאחר עונת ההפשרה, לעיתים בתנאי מזג אוויר קשים ובאזורים שקשה מאוד להגיע אליהם. "העבודה שלנו היא מרוץ כנגד הזמן כי בכל שנה שעוברת מתגלים ממצאים חדשים מתחת לקרחונים, אך במקביל, ממצאים אחרים מתכלים לנצח".

התופעה אינה מוגבלת להרי נורווגיה בלבד.

בשנים האחרונות נחשפו חפצים עתיקים גם בהרי האלפים באירופה, בהרי הרוקי בצפון אמריקה, באלסקה ובאזורים קפואים נוספים בעולם.  עבור הארכיאולוגים, כל חפץ שנשלף מהקרח הוא הרבה יותר מפריט עתיק. "זהו מסר שהשאירו בני אדם שחיו לפני מאות ואלפי שנים. מסר שמאפשר לנו להבין כיצד חיו, נדדו, צדו, סחרו ושרדו בתנאים קשים בהרבה מאלה שאנו מכירים כיום".