בית המשפט הרשיע את משה כחלון בפרשת "יונט-קרדיט"

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע הבוקר (ראשון) את שר האוצר לשעבר, משה כחלון, בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך במסגרת פרשת יונט-קרדיט. ההרשעה ניתנה לאחר שבית המשפט אישר את הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים בתיק.

על פי ההסדר, יוטלו על כחלון מאסר על תנאי, קנס כספי בסך 180 אלף שקלים והגבלה על כהונתו כנושא משרה בחברה ציבורית למשך שנה וחצי ממועד גזר הדין, שצפוי להינתן בהמשך היום.

הפרשה נחשפה בשנת 2022, אז נחקר כחלון על ידי רשות ניירות ערך במסגרת בדיקה שעסקה בהתנהלותה של חברת האשראי החוץ-בנקאית יונט-קרדיט, שבה כיהן כיו"ר. החקירה התמקדה בחשדות לאי סדרים כספיים שהתגלו בחברה ובאופן שבו טופל המידע שהגיע להנהלתה.

מכתב האישום, שהוגש על ידי עורכי הדין יוסי צדוק, דרור לוי ודנה שטרום ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, עולה כי בתחילת שנת 2022 עודכן כחלון בדבר אי סדרים מהותיים שהתגלו בסניף נצרת של החברה. למרות חומרת הממצאים, נטען כי הוא לא פעל להעברת מלוא המידע לדירקטוריון החברה ולציבור המשקיעים, כפי שנדרש על פי הוראות חוק ניירות ערך.

לפי האישום, רק כחמישה חודשים לאחר שהממצאים הובאו לידיעתו של כחלון, הוצגו הנתונים לדירקטוריון החברה ופורסם דיווח לציבור בנוגע לחשדות. זמן קצר לאחר שהמידע נחשף בפני הדירקטוריון והמשקיעים, התפטר כחלון מתפקידו כיו"ר יונט-קרדיט.

במהלך הטיעונים לעונש הדגישה הפרקליטות את החשיבות הציבורית של ההרשעה ואת המסר שהיא נושאת כלפי נושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות. בפרקליטות ציינו כי "המסר העולה מההרשעה הוא חד וברור", והוסיפו כי נושאי משרה אינם מחויבים רק לחברה עצמה, אלא גם לציבור המשקיעים ובעלי המניות, המסתמכים על הדיווחים שמפרסמות החברות לצורך קבלת החלטות השקעה.

עוד נטען כי לצד הקנס, המאסר על תנאי והגבלת הכהונה, ההרשעה "מעבירה מסר ברור הן לנושאי משרה בחברות ציבוריות והן לציבור המשקיעים, כי הדין מגן על עניינם של המשקיעים וכי הפרת החובות כלפיהם גוררת אחריות ועונש".