הלימוד היומי: למי מותר להתפלל בשכיבה, ומה גיל היקום?

2 הלכות ביום

2 הלכות ביום מתוך הספר "הלכה למעשה", מאת הרב ירון אשכנזי שליט"א, עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

חולה או זקן שקשה להם להתפלל תפילת שמונה עשרה בעמידה, האם רשאים להתפלל בישיבה או בשכיבה?

חולה וזקן שקשה להם להתפלל בעמידה, רשאים להתפלל בישיבה, ואם קשה להם להתפלל אף בישיבה, רשאים להתפלל אף בשכיבה.

בת סמינר הנוסעת בבוקרו של יום לסמינר בו היא לומדת, האם מותרת להתפלל תפילת שחרית בזמן הנסיעה בישיבה?

במקרה שיכולה להספיק להגיע למקום לימודיה קודם שיעבור סוף ארבע שעות, שהוא זמן תפילה, ולהתפלל שם בעמידה – חייבת לעשות כן, ואין לה להתפלל בדרך בישיבה. אך באופן שלא תספיק להתפלל במקום לימודיה בעמידה עד לאחר שיעבור זמן תפילה, תתפלל בדרך בישיבה. ואם יודעת בעצמה שאם תתפלל לאחר ארבע שעות אך קודם חצות תהיה תפילתה בעמידה ויותר כוונה, עדיף שתמתין להתפלל בזמן זה, ולא תתפלל קודם ארבע שעות בישיבה.

המושג היומי

בהלכה היהודית, שעות זמניות הן שעות יחסיות, המשתנות מתקופה לתקופה, בהתאם להשתנות אורך היום. בשיטת חישוב הלכתית זו - בה מחשבים את שעות היום על פי זמן האור, מזריחת השמש ועד שקיעתה, או מעלות השחר ועד צאת הכוכבים - ישנן 12 שעות זמניות. כך יוצא שבקיץ, למשל, שעה זמנית תהיה ארוכה מ-60 דקות, ואילו בחורף שעה זמנית תהיה קצרה משעת “שעון” סטנדרטית.

השעות הזמניות משמשות ביהדות לחישוב זמנים של מצוות שונות כמו מועדי התפילות השונות, סוף זמן קריאת שמע, זמן הנחת תפילין, סוף זמן אכילת חמץ, ועוד.

הפוסקים נחלקו מאיזו נקודה ועד איזו נקודה מודדים את שעות היום כדי לחלקן ב-12. שתי השיטות העיקריות הן:

שיטת הגר"א, הגאון מוילנא - מהנץ החמה עד שקיעת החמה: לפי שיטה זו, היום ההלכתי נמדד לפי שעות האור הנראה של השמש – מרגע הראייה הראשונה של השמש במזרח (הנץ) ועד היעלמותה המלאה במערב (שקיעה).

שיטת המגן אברהם - מעלות השחר עד צאת הכוכבים): לפי שיטה זו, היום ההלכתי מתחיל כבר מעלות השחר ומסתיים בצאת הכוכבים. מכיוון שפרק זמן זה ארוך יותר, השעות הזמניות בשיטה זו מתחילות מוקדם יותר ומסתיימות מאוחר יותר.

החיזוק היומי

הרב זמיר כהן: כיצד אפשר להסביר את הפער בנושא גיל בריאת העולם - בין הספירה של עולם המדע לזו של התורה הקדושה?