המדריך המלא לנטילת ידיים לפי ההלכה (ואיך זה קשור לפרנסה שלכם?)

נטילת ידיים לסעודה, פעולה של 30 שניות בכל פעם שניגשים לאכול לחם, הינה סגולית לפתיחת שערי פרנסה ושפע. לפניכם מקבץ הלכות נטילת ידיים מתוך ספר ההלכה "ילקוט יוסף" של הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א, סימן קנ"ח:

1. מקור המצווה: "מצווה מדברי סופרים ליטול את הידיים קודם שאוכל סעודה עם פת. והסמיכו זאת על הפסוק (ויקרא כ', ז') 'והתקדשתם והייתם קדושים', 'והתקדשתם' - אלו מים ראשונים".

2. נוסח הברכה:"ואף שזו מצווה מדברי סופרים, מכל מקום מברכים על נטילת ידיים קודם הניגוב 'אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים''. שגם על מצוות דרבנן שייך לברך בלשון 'וציוונו', שהקב''ה ציוונו לשמוע לדברי חכמים".

3. זהירות במצווה: "וצריך להיזהר מאד בנטילת ידיים, שכל המזלזל בנטילת ידיים חייב נידוי, ובא לידי עניות, ונעקר מן העולם".

4. גם כשהידיים נקיות: "אף מי שאין ידיו מלוכלכות, ואינו יודע להם שום טומאה, אינו רשאי לאכול לחם עד שייטול ידיו".

5. נשים וילדים:"גם הנשים חייבות בנטילת ידיים, ועל כן צריך כל אדם להיות בקי בהלכות נטילת ידיים, וללמד את בני ביתו דיני נטילת ידיים, וישגיח שייטלו ידיהם כהלכה. וכן יחנך את בניו ובנותיו הקטנים לנטילה בברכה".

6. נטילת ידיים לפני אכילת הרבה עוגות: "הקובע סעודה על פת הבאה בכיסנין (עוגה), חייב ליטול ידיו כדין נטילת ידיים לפת. ויש אומרים שאף מברך על נטילה זו, ויש חולקים. ולמעשה, נוטל ידיו בלא ברכה. והמברך יש לו על מה שיסמוך. ושיעור קביעות סעודה על עוגה יש אומרים שהוא 216 גרם (כשיעור ארבע ביצים), ויש אומרים שהוא שיעור שלוש ביצים, דהיינו 162 גרם, ואף על פי שלעניין ברכת המזון אנו מחמירים ואין מברכים ברכת המזון על עוגה אלא אם כן אכל שיעור 216 גרם, מכל מקום לעניין נטילת ידיים יש להחמיר כדעת מרן וליטול בלא ברכה כשאוכל 162 גרם".

7. סגולה לעשירות ושפע בנטילת ידיים בשפע מים:"שיעור נטילת ידיים לסעודה הוא רביעית מים. ומכל מקום טוב להוסיף וליטול בשפע, דאמר רב חסדא, 'אנא משאי (נוטל) ידי מלא חפני, ויהבו לי מן שמיא טיבותא מלא חפני'".

8. מתי מברכים? "אין מברכים על הנטילה קודם הנטילה, משום שפעמים אין ידיו נקיות ואין לברך בידיים שאינן נקיות. ולכן מנהגנו פשוט לברך על הנטילה קודם הניגוב".

9. אין לדבר בין הנטילה לניגוב:"אין להפסיק בדיבור בין הנטילה לניגוב. ומכל מקום אם הפסיק בדיבור קודם הניגוב, קודם שיברך, אינו צריך לחזור וליטול ידיו, אלא יברך וינגב".

10. יש ליטול את כל הידיים בבת אחת:"אם נטל מקצת ידו ולאחר מכן ניגבה, ושוב חזר ונטל שארית ידו, הרי ידו טמאה כמו שהייתה, שאין נטילה לחצאין, וצריך לחזור וליטול כל ידו".

11. אסור לענות 'אמן' בין הברכה לניגוב: "הנוטל ידיו לסעודה ותיכף שמע ברכה או דברים שבקדושה, צריך לענות אמן ושאר דברים שבקדושה, כל עוד לא בירך על נטילת ידיים. ורק אם בירך כבר על נטילת ידיים וקודם שינגב ידיו שמע ברכה וקדושה לא יענה עד שינגב ידיו, משום דהווי הפסק בין ברכה למצווה. ושב ואל תעשה עדיף. ולכן יהרהר עניית אמן ודברים שבקדושה בליבו".

12. האם לברך בעמידה או בישיבה?"יגביה ידיו ויברך, ולכתחילה יברך מעומד, אך זקן וחולה שאי אפשר להם לעמוד, מותר להם לברך על הנטילה מיושב".

13. ניגוב הידיים:"קודם שיבצע על הפת ינגב את ידיו היטב, שהאוכל בלי ניגוב כאילו אוכל לחם טמא. וייזהר לברך לפני שמתחיל לנגב. וטוב לנגב הידיים גם אם נטל רביעית בבת אחת, או אם הטביל ידיו במי הים, או במקווה ובמעיין".

14. אמצעים טכנולוגיים לייבוש: "מותר לנגב הידיים במכשיר לניגוב ידיים הפועל על ידי הזרמת אוויר חם על גב הידיים. והוא הדין בניגוב הידיים על ידי השמש וכדומה".

15. האיסור לנגב בבגדים: "אין לנגב הידיים בחלוקו, שקשה לשכחה. ומכל מקום הנוהגים לנגב בבגדיהם את רסיסי המים שעל גב הידיים, קודם הנטילה, אין לחוש בזה משום שכחה".

מהן הסגולות שטמונות במצוות נטילת ידיים, ואיך מקיימים אותה כראוי? הרב עמנואל מזרחי בהרצאה מרתקת: