הקדוש ברוך הוא רוצה שתשחררי את האחיזה החזקה שלך, ותסמכי עליו

השבוע דיברה איתי חברה טובה. היא סיפרה לי: "יש לי סחרחורות, כמו קרוסלה". ואני שומעת את זה הרבה. האמת היא שכל העולם הזה כולו בסחרחורת אחת גדולה.

שאלתי אותה, מה את מרגישה שאת צריכה לעשות כשיש לך סחרחורת?

היא ענתה לי: הכל מסתובב לי, הכל זז, אני מרגישה שאני צריכה להחזיק. להחזיק חזק.

אמרתי לה, תשמעי מה את אומרת, להחזיק חזק! ככה את חיה. את כל הזמן מחזיקה חזק, את לא משחררת, והקדוש ברוך הוא רוצה ללמד אותך לשחרר. הוא מלמד אותך שגם כשאת מחזיקה במישהו, או במשהו, בקיר, בכיסא, כי את עומדת ליפול, זה לא עוזר לך... את עדיין מרגישה מסוחררת, נכון?

מה זה אומר? זה אומר שהקדוש ברוך הוא רוצה שתשחררי את האחיזה החזקה שלך. הוא לא מוותר לך, הוא רוצה שתלמידי להרפות.

אמרתי לה, כשיש לך סחרחורת ואת מרגישה שהכל מתנדנד, דמייני שאת בידיים של הקדוש ברוך הוא, והוא מערסל אותך, ועושה לך נד-נד, נד-נד... בכזו אהבה גדולה, ואומר לך: בתי, תחזיקי בי. תחזיקי רק בי. הפסיקי להיות הגברת השליטה. תזכרי שאין ה"בן דוד" שלך בא עד שתתייאשי מזה שאת מביאה אותו! עד שתביני שרק אני אביא לך אותו.

זו התרופה לסחרחורות ולכל התופעות הדומות.

תראי את עם ישראל בפרשה שלנו. מתלוננים, מקטרים... מה הם רוצים? "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים..." (במדבר י"א, ה'). הם מעדיפים לחזור להיות עבדים במצרים, לאכול אבטיח, לאכול בצל, לאכול שום, לאכול קישואים, אבל העיקר לראות את האוכל בעיניים, שתהיה השליטה הזו ש"אני רואה שיש לי מה לאכול מחר!".

"אני ישנה טוב בלילה כשאני יודעת בוודאות שיש לי שום למחר, שיש לי בצל למחר, שיש לי אבטיח אדום מתוק על הסכין למחר...", ככה אני רגועה!

הם מעדיפים את חיי העבדות עם השליטה המדומיינת, מאשר להיות מוקפים בענני כבוד, לאכול מן משמיים לחם קדוש, לחם אבירים. למה? כי הלחם הזה מחייב אותם אמונה. לא סתם הוא נקרא לחם אמונה.

מן – זה שאת הולכת לישון בלילה ואת כל כולך בידיים של השם. מן זה ללכת לישון בלילה תלויה 100% בקדוש ברוך הוא.

הם מעדיפים עבדות, שום, בצל, אבטיח ושליטה, מאשר ענני כבוד מן משמיים, ולהיות תלויים נטו בהשם יתברך. ואחותי, את זה אנחנו צריכות לנקות גם בחיים שלנו, את השליטה המדומיינת הזו – שאנחנו מחזיקות. אנחנו מחזיקות בכלום, באמת בכלום. מדמיינות... מוכנות לפעמים לחיות חיים נמוכים כל כך, מאשר חיי מלכות אמיתיים, שמחה, רוגע, שלווה, ביטחון, יציבות... ולהחזיק רק בהשם יתברך.

מתוך דפי שירת הלב של הרבנית חגית שירה. להצלחת הילדה חגית בת שרהל'ה.