הפרק שמגלה את כוח התשובה: ביאור פרק ל"ב בתהילים

מזמור ל"ב בתהילים מתאר את וידויו של דוד המלך ואת היענותו של הקדוש ברוך הוא לבקשת המחילה. בואו ללמוד מדוע קבע הגאון מוילנא את הפרק הזה כ"שיר של יום" ליום הכיפורים, ומהו הקשר המדהים שחז"ל חושפים בין שמירת המצוות לבריאות רמ"ח האיברים.

תקציר הפרק

המזמור נפתח בשתי קריאות "אשרי", המשבחות את האדם אשר אין לו עוונות או שעוונותיו נמחלו: "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה"; "אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב ה' לוֹ עָוֺן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה".

בפסקה המרכזית של המזמור, דוד המלך מתאר את ייסוריו: "בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כׇּל הַיּוֹם", בעקבות זאת הוא הודה על חטאיו בפני ה' יתברך: "חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֺנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַה'". לאחר שהמשורר התוודה בפני ה', ה' סלח לו "וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֺן חַטָּאתִי". 

דוד המלך קורא לעם ישראל: "עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כׇּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ", ומבקש מה' שימשיך לשמור ולהושיע אותו: "אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי. אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי".

המשורר קורא לשומעיו לא להיות "כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ", אלא ללמוד מן הניסיון של אחרים: "רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ". המזמור נחתם בקריאה לשמוח בה' "שִׂמְחוּ בַה' וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כׇּל יִשְׁרֵי לֵב".

הפרק המלא

(א) לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה.

(ב) אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב ה' לוֹ עָו‍ֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה.

(ג) כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כָּל הַיּוֹם.

(ד) כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה.

(ה) חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲו‍ֹנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַה' וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲו‍ֹן חַטָּאתִי סֶלָה.

(ו) עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ.

(ז) אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה.

(ח) אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי.

(ט) אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ.

(י) רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ.

(יא) שִׂמְחוּ בַה' וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב.

5 עובדות מעניינות על הפרק

1. לדעת הגר"א, מזמור זה הוא שיר של יום ליום הכיפורים. הסיבה לכך היא שנאמר בפרק "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עוון ואין ברוחו רמייה" - טוב לאדם שה' יתברך נשא את פשעו, שה' מחל לו על עוונו לאחר ששב בתשובה. טוב לאדם שה' כיסה את חטאו, טוב לאדם שה' לא מחשיב לו בכלל את החטא משום שה' יודע שהוא אינו מרמה, אלא שהוא חוזר בתשובה בלב שלם, והוא אינו מתכוון לחזור ולחטוא. בשל כך מתאים פרק זה להיאמר כשיר של יום ביום בו מוחל הקב"ה באהבה את חטאי עמו ישראל.

2. מזמור זה הוא השני מעשרת המזמורים המרכיבים את התיקון הכללי.

3. פסוק ה', "חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲו‍ֹנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַה' וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲו‍ֹן חַטָּאתִי סֶלָה", נאמר בסליחות.

4. נאמר במדרש תהילים על הפרק: "'אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עוון' - אמר רבי יוסי בר' יהודה שאם עשה תשובה שלימה, שליבו עקור עליו - הקדוש ברוך הוא מרחמו ומוחל לו".

5. עוד נאמר במדרש תהילים על הפרק: "אמר ר' יהודה בר' סימון, אמר הקב"ה: 'רמ"ח אברים יש בך ורמ"ח מצוות עשה יש בתורה. אם קיימת רמ"ח שבתורה - אני מקיים רמ"ח איברים שבגופך, שנאמר: 'שומר כל עצמותיו'".