פירוש מיוחד לפרשת אמור: ה"זרע שמשון" על ספירת העומר

בפרשת השבוע, פרשת אמור, מובאת מצוות ספירת העומר: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה" (ויקרא כ"ג, ט"ו).

ידועים דברי האר"י שבימי ספירת העומר הדינים מרובים, כיוון שחזרה הטומאה למקומה. ביציאת מצרים הייתה קדושה עצומה שהרחיקה את כוחות הטומאה, אבל לאחר היום הראשון של פסח, הקדושה המיוחדת מסתלקת והטומאה חוזרת להתעורר.

ה"זרע שמשון" (מגילת רות אות ט"ו) מבאר על פי הקבלה, כי זו הסיבה שמתחילים לספור ספירת העומר בליל שני של פסח - כדי להתחיל תהליך של תיקון והמתקת הדינים. קצירת העומר מסמלת "חיתוך" והחלשה של כוחות הדין, הטחינה בריחיים גרוסות נועדה כדי להרבות המיתוק בדין, והניפוי ב-13 נפות הוא כנגד 13 מידות של רחמים.

בנוסף, ה"זרע שמשון" מציין כי שלוחי בית דין היו יוצאים מערב יום טוב ועושים את העומר כריכות במחובר לקרקע כדי שיהיה נוח לקצור (מנחות דף ס"ח). הסיבה לכך היא לעשות הכנה לקדושה, כיוון שבאותו יום היו עסוקים בשחיטת פסח, וכריכות העומר מטרתן היא לתקן סוד הדם בשחיטת הפסח ובזריקת דמו.

זו הסיבה שאין להתחיל לספור ספירת העומר מערב יום טוב, ואף לא להמתין עד אחרי ט"ז ניסן שכבר מוקרב העומר ונעשה מיתוק. אלא התורה ציינה דווקא "מהחל חרמש" - יש להתחיל לספור כשאנו מתחילים לקצור, דווקא בלילה, שאז מתרחש חיתוך הדינים.

עוד מסביר ה"זרע שמשון", כי מאחר שבלילה הראשון של פסח לא הייתה שום טומאה כלל ונסתלקו החיצונים לגמרי, ואחר יום טוב הראשון נסתלקה הקדושה העליונה וחזרה הטומאה למקומה, כי חזרו החיצונים להיאחז כבתחילה - לכן תיכף ומיד בתחילת ליל שני מתחילים לספור ולקצור כדי להמתיק הגבורות והדינים.

מסיים ה"זרע שמשון": "וזהו מה שדקדק הפסוק לומר ראשית קצירכם 'שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות'".