אוכלים מהר מדי? ייתכן שזו הסיבה שאתם עולים במשקל

זה קורה לנו בתקופות, לרוב לפני הקיץ, כשכבר לא ממש ניתן להסתיר את עודפי השומן תחת שכבות הלבוש: רבים מחפשים את הדרך לדיאטה מושלמת שתגרום לירידה זריזה במשקל, מבלי לקחת בחשבון שלפעמים השינוי המשמעותי ביותר לא מתחיל במה שאנחנו אוכלים אלא דווקא באופן שבו אנחנו אוכלים. 

אני זוכרת שמגיל צעיר אבי היה נוזף בי בשעת האוכל, ומבקש שאקפיד ללעוס את המזון לפני שאני בולעת אותו. כילדה, לא באמת הבנתי איך אפשר ללעוס לאט כשזה טעים כל כך. כשבגרתי והבנתי את משמעות לעיסת המזון, התחלתי להקפיד על כך יותר, אבל אין ספק שלפעמים גם אני שוכחת, וכדאי להיזכר במה שאבא ביקש שאיישם מגיל צעיר - לטובתי.

זה לא סוד שהקצב שבו אנחנו אוכלים משפיע בצורה ישירה על תחושת השובע, אולם מחקר חדש מצביע על כך שאכילה מהירה מדי גורמת להשמנת יתר ולעוד תחלואים שכדאי להיות מודעים אליהם. "אנשים שאוכלים מהר מדי צורכים כמות מזון גדולה יותר, ועלולים לפתח מחלות מטבוליות בעתיד", אומרים מובילי המחקר היפני, שתוצאותיו פורסמו במאגר המאמרים ScienceDirect.

לדבריהם, הבעיה נעוצה בכך שתחושת השובע לא מגיעה עם הביס האחרון שאנחנו לוקחים. "כשאנחנו אוכלים, הקיבה מתחילה לשלוח אותות כדי לדווח שהגוף קיבל מספיק מזון, אבל התהליך הזה אינו מיידי ולרוב לוקח כעשרים דקות מתחילת הארוחה", נכתב במחקר. "כשאוכלים מהר מדי, אפשר להספיק לצרוך כמות גדולה מאוד של מזון עוד לפני שהמוח קולט שהגוף כבר שבע - וכאן מתחילה הבעיה. אנשים רבים מסיימים צלחת שלמה, ממשיכים לעוד מנה, ורק לאחר מכן מרגישים כבדים ומבינים שאכלו הרבה מעבר למה שהגוף באמת היה צריך".

המחקר, שפורסם גם בכתב עת רפואי בריטי, בדק יותר מ-3,000 משתתפים בגילאי 30-69. המשתתפים נשאלו על הרגלי האכילה שלהם, כולל קצב האכילה והאם הם נוהגים לאכול עד תחושת שובע מלאה. התוצאות היו חד-משמעיות: אנשים שאוכלים מהר עד שהם מרגישים מלאים נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה להשמנה, לעומת אנשים שאוכלים לאט ואינם מגיעים לשובע מוחלט.

החוקרים הסבירו כי השילוב בין אכילה מהירה לבין אכילה עד תחושת מלאות קיצונית יוצר עומס קבוע על הגוף ומעודד עלייה במשקל לאורך זמן.

לא רק משקל: גם סוכרת ומחלות לב

מחקר נוסף שעקב אחרי כאלף מבוגרים במשך חמש שנים מצא נתונים מדאיגים עוד יותר: 11.6 אחוזים מהמשתתפים שאכלו מהר פיתחו תסמונת מטבולית הכוללת סוכרת, שומן בטני וסיכון מוגבר למחלות לב. לעומתם, רק 6.5 אחוזים מהאנשים שאכלו בקצב רגיל פיתחו את אותה תסמונת, ורק 2.3 אחוזים בקרב מי שאכלו לאט. בנוסף, האוכלים מהר העלו בממוצע 5.3 קילוגרמים, והיקף המותניים שלהם גדל בכארבעה סנטימטרים במהלך תקופת המחקר.

המשמעות ברורה: לא רק מה שנמצא בצלחת חשוב, אלא גם הקצב שבו הוא נעלם.

ואם לרגע חשבתם שזה משפיע רק על מבוגרים - חשבו שוב: התמונה דומה גם אצל ילדים. מחקר, שפורסם בכתב העת Appetite, מצא שילדים שאוכלים מהר צורכים יותר קלוריות ונמצאים בסיכון גבוה יותר להשמנה. המשמעות היא שהרגלי אכילה רגועים צריכים להתחיל כבר מגיל צעיר, כפי שאבא שלי ניסה ללמד אותי, ולא רק כאשר מתחילים לחשוב על דיאטה בגיל מבוגר.

אכילה איטית, ישיבה מסודרת סביב השולחן ולעיסה רגועה אינן רק עניין של נימוס אלא גם של בריאות.

איך מאטים את קצב האכילה? הנה כמה טיפים שתוכלו ליישם כבר בארוחה הבאה:

- הניחו את הסכו״ם בין ביס לביס.

- לעסו היטב, הרטיבו את המזון ברוק (פעולת הלעיסה מסייעת לכך) ואל תמהרו לבלוע.

- אכלו בלי טלפון או מסכים שמסיחים את הדעת, והתרכזו רק במזון שאתם אוכלים.

- התחילו את הארוחה עם כוס מים.

- הקשיבו לגוף, ואם שבעתם - ועצרו לפני שהצלחת התרוקנה.

- העדיפו ישיבה רגועה במקום אכילה בעמידה או תוך כדי תנועה.