מודעות מונעת: איך מודעות של מבוגר יכולה למנוע נשירה?

דניאל, נער מתמודד, מתחצף באופן שאינו מקובל בכלל. הוא מטיח הן בהוריו והן במוריו, באומץ ובעזות, מילים שלא יעלו על הדעת.

האמת היא שדניאל עבר פגיעה. הוא לא שיתף אף אחד באירוע. דניאל לא מצליח להכיל את הכאב והבלבול הקשה שבתוכו.

נבחן את הדברים עפ"י מודל אפר"ת (אירוע, פרשנות, רגש, תגובה), מודל המסייע מאוד להבין תהליכים כאלה: אירוע – פגיעה. פרשנות – העולם הוא רע. הוא אכזר. בני האדם הם שקרנים ורשעים. רגש – בעקבות הפרשנות דניאל חש בפחד ובבדידות, "אני לבד בעולם הזה". כאב גדול "אין אף אחד שניתן לסמוך עליו". אולי בושה "זו אשמתי. איך נתתי לזה לקרות?". תגובה – דניאל, שחש בבדידות ובכך שכולם סביבו אינם אמינים, מבטא את הדברים בהתפרצויות כעס, צעקות וחוצפה.

כעת נראה איך נראים הדברים בעיניהם של ההורים וצוות בית הספר.

אירוע – חוצפה. דניאל מתחצף ומדבר בעזות. פרשנות – דניאל ילד חצוף. אין לו גבולות, והוא לא מקבל מרות. רגש – השפלה, עלבון, כעס על דניאל, אולי הרגשת כישלון בחינוך הילד. תגובה – ההורים והמורים, שחשים שדניאל אינו מקבל מרות ושנכשלו בהצבת גבולות ברורים עבורו, מראים לו יד קשה יותר ונוקשים יותר כלפיו.

שימו לב לפרדוקס. דווקא בזמן שדניאל זקוק לתמיכה גדולה יותר, לקשר קרוב יותר ולעזרה, המבוגרים סביבו מתייחסים אליו בקרירות ובנוקשות רבה יותר.

נמשיך את הגלגל? דניאל מרגיש ביחס עוין וקשוח כלפיו. בעיניו של דניאל, אירוע – המורה משעה אותו בעקבות חוצפתו. אבא של דניאל כועס עליו מאוד. פרשנות – "הם לא מבינים אותי", "לא אכפת להם ממה שעובר עלי", "מעניין אותם רק הם עצמם ואיך ידברו אליהם ולא מה אני מרגיש". רגש – תסכול, בדידות קשה יותר ובהמשך ניכור. תגובה – דניאל מתחיל בתהליך של התנתקות. בינתיים התהליך פנימי (למעט כאמור האיתותים, כלומר החוצפות שנראות כלפי חוץ), אך אם נחזור על הגלגל על פי המודל הזה עוד מספר פעמים, נגיע לנשירה ממשית.

כעת נחזור להתחלה ונבחן מה יקרה במקרה שבו המבוגרים שבסביבתו של דניאל, צוות בית הספר וההורים, יהיו מקצועיים, ערניים ומודעים מספיק: אירוע – חוצפה. דניאל מתחצף ומדבר בעזות. פרשנות – דניאל לא היה ילד חצוף עד כה. דניאל במצוקה! הוא מאותת על משהו לא תקין. רגש – דאגה, תחושת אחריות ודחיפות. תגובה – שיחה רגועה ועדינה עם דניאל בארבע עיניים, שמביאה לחשיפת האירוע האמיתי, הפגיעה.

במקרה כזה, דניאל מקבל טיפול הולם ונכון להתמודדות שלו, וגלגל הנשירה נעצר עוד בטרם התחיל.

כמובן, הדברים מתוארים כאן בפשטות מסוימת, ובמציאות ייתכן ששיחה אחת לא תספיק כדי לאפשר לדניאל לספר על הפגיעה. יתכן גם שהטיפול עצמו יהיה לא פשוט. ועדיין, ברגע שהפרשנות של המבוגר נכונה, והוא מזהה את האיתות כאיתות על מצוקה ולא כאירוע מרכזי, כבר עלינו על דרך נכונה שמאפשרת יציאה מתהליך הנשירה, ועלייה – אולי איטית, אבל בטוחה – על דרך המלך.