"3,786 שנים של עוצמה": נשיא ארגנטינה בביקור נדיר בישיבת חברון

נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי ערך היום (שני) ביקור נדיר ויוצא דופן בישיבת חברון בירושלים, כשהוא מלווה בשגריר ארגנטינה בישראל ורבו האישי, הרב אקסל ואניש.

מיליי, שאינו מסתיר את הערצתו ללומדי התורה ומרבה לצטט מדברי חז"ל בנאומיו, נראה נרגש במיוחד למראה מאות הבחורים שנעמדו לכבודו וקיבלו את פניו בשירה ובהערכה על תמיכתו הבלתי מסויגת בישראל.

הנשיא הגיע לישיבה בשעות אחר הצהריים, בעיצומו של "סדר ב'" – זמן הלימוד המרכזי בצהריים. כדי לספוג את עוצמת קול התורה של מאות התלמידים מבלי להפריע לרצף הלימוד, ביקש מיליי לצפות בלומדים מגלריית עזרת הנשים המשקיפה על ההיכל. משם נופף הנשיא בהתרגשות לעבר הבחורים שהשיבו לו בשירה ובמחיאות כפיים סוערות.

לאחר תום הלימוד נערך טקס מרכזי בהיכל הישיבה, במהלכו העניקה הנהלת הישיבה למיליי תואר הוקרה ייחודי.

ראש ישיבת חברון, הרב יוסף חברוני, פתח את המעמד: "אדוני הנשיא, אני אדבר בעברית. אני בטוח שהמתרגם יעשה עבודה טובה, אבל את שפת הלב אני בטוח שאתה מבין בכל מקרה.

"מכובדי הנשיא, ללא ספק קיבלת תעודות ותארים ממדינות חשובות, ממוסדות, מגופים ומארגונים מפוארים. אבל אני לא חושב, ולא יודע, אם עד היום קיבלת תואר ממוסד שהוא חוליה בשרשרת של דורות, מישיבה שקיימת בעם ישראל 3,786 שנים", הוסיף הרב חברוני.

עוד ציטט ראש הישיבה את דברי חז"ל: "מימות אבותינו לא פסקה ישיבה מישראל, מימות אברהם אבינו לא פסקה ישיבה מישראל". כן ציטט הרב את בקשתו ההיסטורית של רבן יוחנן בן זכאי "תן לי יבנה וחכמיה". הנשיא, שנוהג ללמוד את פרשת השבוע באופן קבוע, הקשיב לדברים בריכוז רב וחיוך נסוך על פניו.

בהמשך הביקור נשא מיליי נאום, שנמשך למעלה משעה, בו הפליג בשבחה של התורה, ובאור הגדול שהביאו בני הישיבות לעולם המערבי. הוא ציין כי הערכים עליהם הוא מבסס את חזונו הפוליטי – מוסר, אמונה וצדק – יונקים ישירות מהמורשת היהודית. עוד אמר כי בחזונו, חוקי התורה והערך העליון של החירות הם אבני היסוד שמהן צומח שגשוגן הכלכלי והרוחני של המדינות. הוא הביע את הערצתו העמוקה לתלמידים המקדישים את חייהם ללימוד, כשהוא מגדיר אותם כשומרי הלהבה הרוחנית של הציוויליזציה.

במסגרת הביקור הוענק לנשיא פריט היסטורי יוצא דופן - רימון לספר תורה מכסף שעיטר את ספרי התורה של הישיבה, ששרד את טבח חברון בשנת תרפ"ט ונמצא בין ההריסות כשהוא חרוך ופגוע. הרימון החרוך, שנותר פגום אך איתן, הוענק למיליי כסמל לכוח העמידה של העם היהודי.