נתונים חדשים חושפים: כמה שעות צריך לישון כדי להימנע מסוכרת?

בתקופה שבה ישראלים רבים מתקשים לעצום עין בשל המצב הביטחוני והאזעקות, מחקר רחב היקף שפורסם בכתב העת BMJ Open Diabetes Research & Care מדגיש עד כמה לשינה יש תפקיד מכריע במניעת מחלות מטבוליות. לפי הממצאים, קיים קשר ישיר בין משך השינה לבין מדד ה-eGDR, המבטא את קצב פינוי הגלוקוז בגוף. ככל שהערך הזה גבוה יותר, כך הגוף יודע לפנות סוכר ביעילות לרקמות, והסיכון לסוכרת מסוג 2 יורד.

המחקר התבסס על נתונים של יותר מ-23 אלף משתתפים, ומצא קשר בצורת עקומת U הפוכה: נקודת האיזון האופטימלית עומדת על 7.32 שעות שינה בלילה (כשבע שעות ו-18 דקות). חריגה מהרף הזה - בין אם מדובר בשינה קצרה מדי ובין אם בשינה ממושכת מדי - נמצאה כקשורה לירידה במדד המטבולי ועלייה בתנגודת לאינסולין. הקשר הזה בלט במיוחד בקרב נשים ובני 40 עד 59.

ד"ר ליאת ברזילי-יוסף, אנדוקרינולוגית מבית החולים מאיר, מסבירה לידיעות אחרונות כי "בימים האחרונים שבהם אנחנו ישנים פחות טוב, תוצאות המחקר רק מדגישות עד כמה בימים כתיקונם עדיף לשמור על השינה". לדבריה, המחקר בחן גם את מנהג "השלמת שעות השינה" בסופי שבוע. הממצאים הראו כי עבור מי שסובל מחוסר בשעות שינה במהלך השבוע, תוספת של שעה עד שעתיים בסוף השבוע היא חיובית ומשפרת את קצב פינוי הגלוקוז. עם זאת, השלמה של יותר משעתיים בקרב מי שישן מספיק עלולה דווקא להזיק.

לדברי מומחי שינה, מדובר בצורך קיומי המשפיע על כל מערכות הגוף. ד"ר עמית גרין, מומחה בתחום, מדגיש כי השינה היא הצורך השלישי בחשיבותו אחרי אוויר ומים, והיא משפיעה על הורמונים, מערכת החיסון והוויסות הרגשי. המחקר מחזק את ההבנה כי איכות ומשך השינה אינם רק עניין של עייפות, אלא מרכיב בסיסי במניעת סוכרת. ד"ר ברזילי-יוסף מוסיפה כי מומלץ לכל אדם ולכל צוות מטפל להתייחס להרגלי השינה כחלק בלתי נפרד מאורח חיים בריא, בדיוק כמו תזונה ופעילות גופנית.