נטילת ידיים – איך עושים את זה?

על פי ההלכה אין לאכול לחם בלי נטילת ידיים קודם לכן. למה - ואיך נוטלים ידיים?

למה נוטלים?

תקנת נטילת ידיים מיוחסת לשלמה המלך. חכמים אמרו שעד ששלמה תיקן את תקנותיו, הייתה התורה "ככפיפה שאין לה אוזניים" - כמו כלי מלא כל טוב אך נטול ידיות, שאי אפשר לאחוז בו. התורה היא התוכן, היא קובעת את הערכים ואת רצון הבורא. חכמים הוסיפו עליה דברים שמאפשרים לנו, כבני אדם, לאחוז את התוכן כמו שצריך.

שלמה המלך תיקן נטילת ידיים רק לפני אכילת תרומה, או אכילת חולין בטהרה. כיוון ש"ידיים עסקניות הן", ועשויות לגעת בדברים מאוסים, כחלק מהטהרה של תרומה או חולין שנאכלים בטהרה, יש ליטול את הידיים. חכמים למדו מפסוק בתורה שיש טהרה לידיים בפני עצמן, שנאמר "וידיו לא שטף במים", הרי שיש אפשרות של טהרת הידיים בפני עצמן.

חכמים בהמשך תיקנו נטילה לכל סעודה, כדי שלא לחלק בין המצבים, וכדי לכבד את הסעודה ואת הברכה. שולחנו של אדם דומה למזבח. הכהנים, לפני שהיו ניגשים למזבח, היו מקדשים ידיהם בכיור. לאחר חורבן הבית, נשאר לנו רק המזבח בדמות השולחן, ולכן אנו נוטלים ידיים לפני כל סעודה שנאכל בה לחם.

איך נוטלים?

נטילת ידיים ניתן לבצע רק מתוך כלי. הכלי צריך להיות בלי סדקים וחורים, ושפתו העליונה צריכה להיות ישרה. הוא צריך להכיל לפחות רביעית (86.5 סמ"ק לפי השיטות המקילות). לכן בדרך כלל משתמשים בספל המיועד לנטילה. בדיעבד אפשר להשתמש גם בכוס, ככל שהיא שלמה.

ממה צריכים להיזהר?

לפי תקנת חכמים, הידיים נחשבות טמאות לפני הנטילה, והנטילה מטהרת אותן. חשוב להבין את זה, כדי להבין את פרטי הדינים של נטילת ידיים.

טומאה עוברת במגע, זה כלל בסיסי בהלכות טומאה. לכן כאשר נוטפת טיפת המים הראשונה מן הספל על היד, הטיפה נטמאת.

אך אל דאגה, כאשר זרם המים היורד מן הספל מגיע לרביעית – הוא מטהר את היד, וגם את המים שנטפו בתחילה.

מדוע משנה לנו להבין את התהליך ההלכתי? משום שכל עוד לא הסתיימה הנטילה, יש להיזהר מנגיעה ביד השנייה, או ביד של אדם אחר. מדוע? משום שטומאה עוברת מיד ליד, רק כאשר היד רטובה. זו גזירת חכמים מיוחדת, שמים תמיד מעבירים טומאה. לכן כל עוד היד רטובה, אין לגעת ביד השנייה שאינה רטובה, או ביד של אדם אחר שעדיין לא נטל. ואם נגענו – נטמאה היד, ויש לחזור וליטול.

זו גם הסיבה שמברכים אחרי הנטילה. בדרך כלל אנו מברכים על המצווה לפני קיומה. אך כאן, לפני הנטילה הידיים עדיין אינן נקיות. לכן אומר הרא"ש: יש לברך אחרי הנטילה ולפני הניגוב, שכן הניגוב הוא עיקר המצווה, הסרת המים הטמאים מן היד, וגם ניקוי היד והכנתה לאכילה.

בעיקרון ניתן לצאת ידי חובת נטילת ידיים גם בכמות זעומה יחסית של מים, כאשר בסך הכל יש בכלי רביעית מים. אך בזמננו לא כדאי לנהוג כך, שכן הדבר עלול לסבך מבחינה הלכתית, ואין לנו מגבלה של מים, ב"ה.

לכן יש למלא את הספל בשפע, וליטול על כל יד רביעית לפחות. נוהגים ליטול על כל יד פעמיים, אף על פי שמעיקר הדין, כאשר נוטלים יותר מרביעית – מספיקה פעם אחת.

בשלב זה יש להיזהר שלא לגעת בידיו של אדם אחר.

לאחר הנטילה יש לברך "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידים", ואז לנגב את הידיים.

אדם שנמצא בדרך, ובכדי להשיג מים צריך לעבור זמן ומרחק רב מאד, והוא רעב ורוצה לאכול - מותר לו לעטוף את ידיו בשקית או כפפה ולאכול כך, משום שהתקנה נקבעה בצורה של איסור לאכול בידיים "טמאות", בלתי נטולות. לכן מי שאנוס שלא ליטול, צריך שלא לגעת באוכל בידיים הבלתי נטולות.