שלושים ימי ניקיון, או: למה לא מברכים שהחיינו על ביעור חמץ?

אנחנו בשלושים ימים נפלאים!

וכך כותב הרב חיד"א בשם זקנו "החסד לאברהם": "בכל שנה, שלושים יום קודם הפסח, הקדוש ברוך הוא עושה לישראל משוא פנים ברוב חסדיו ומתחיל להוציא נפשותם מהיכלי הטומאה מעט מעט שיעור חלק אחד משלושים בכל לילה..." (לב דוד פרק ל').

קודם כל, מה זה משוא פנים? משוא פנים זו פרוטקציה, עדיפות. משוא פנים זה שהקדוש ברוך הוא בוחר בנו ורוצה אותנו, ויש לו העדפה אלינו מכל האומות. אז נשמה, תעשי מידה כנגד מידה. כמו שהשם יתברך עושה לך משוא פנים, תעשי לו גם את משוא פנים! תעדיפי אותו, תבחרי בו יותר מכל דבר אחר בעולם. ואני קרבת אלוקים לי טוב.

אנחנו בעיצומה של תוכנית "פינוי בינוי", מפנים את עמלק כדי לזכות לבנות את קומתנו הפנימית, את קומת האדם שלנו. אדם זה "אדמה לעליון". אנחנו גדולות כל כך, ועמלק כל הזמן מנסה להפיל אותנו למטה. עמלק זה ר"ת "עם לא קדוש", "עם לא קיים". הוא כל הזמן מנסה להוריד אותנו לעפר.

אדם, זה או למעלה – אדמה לעליון, או למטה – אדמה. עמלק רוצה שנחיה אדמה, שנרגיש בעפר, שנרגיש שאנחנו לא קיימות, לא חשובות, לא קדושות, לא אדם.

מחיית עמלק לא נגמרת בפורים, ממש לא. בעל החסד לאברהם כותב שבימים האלה, בין פורים לפסח, אנחנו זוכים לשלושים מנות של ניקיון רוחני יסודי. זה כמו פורס לחם. פעם הייתה לי מכונה פורסת לחם, הייתי מכניסה לחם למכונה הזאת, לוחצת על כפתור, והלחם היה יוצא פרוס לפרוסות. ככה ביום הפורים לוקחים את חתיכת העמלק שלנו, מכניסים אותו למכונה מיוחדת, פורסים אותה לשלושים פרוסות, ובכל לילה מנקים בשמיים חלק אחד, פרוסה אחת. ככה בכל לילה את זוכה למנה רוחנית של ניקיון יסודי.

מה עושים עם זה?

ראשית, את זוכרת שהימים האלה, בין פורים לפסח, הם גדולים מאוד, וכל מה שיהודי צריך לעשות זה להוסיף על קדושתם, ולהיזהר ולהישמר מעוון.

את עוברת תהליך רוחני גבוה מאוד. אל תקלקלי אותו, אל תפגעי בתהליך הניקוי הזה.

כשלא נשמרים, זה כמו לעבור תהליך של ניקוי רעלים, כשאת דוחפת לפה בעיצומו של התהליך סוכרים, מטוגנים או פיצות בלילה, והורסת את כל התהליך. כשעוברים תהליך של ניקוי רעלים סותמים את הפה, נכון? שותים הרבה מים, ונשמרים ממאכלים שהם לא טובים. ככה בדיוק בימים הנפלאים האלה – את נשמרת!

את נזהרת עד ערב פסח, שבו שורפים את החלק האחרון של עמלק בשריפת חמץ, ואז מתחיל הבינוי בליל הסדר.

חשבת פעם למה לא מברכים שהחיינו על ביעור חמץ? זו הרי מצווה שמקיימים אותה פעם בשנה... לא מברכים שהחיינו על ביעור חמץ, מפני שזה חלק מתהליך שהתחיל – מתי? בקריאת המגילה!

כשקראנו מגילת אסתר בפורים ברכנו שהחיינו, ואנחנו עדיין בתוך התהליך עד ביעור חמץ. מדהים.

מתוך דפי שירת הלב של הרבנית חגית שירה, לרפואת הילדה חגית בת שרהל'ה.