כתב אישום חריג: ״העמידו את מדינת ישראל כולה בפני סכנה ממשית״

פרקליטות המדינה הגישה היום (חמישי) שני כתבי אישום נגד ארבעה ישראלים, המואשמים בהברחת משאיות עמוסות סחורה לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום, תוך קבלת תמורה של מיליוני שקלים. על פי האישומים, המעשים בוצעו תוך מודעות לכך שהסחורה עלולה להגיע לידי חמאס ולסייע לארגון במלחמתו נגד ישראל.

הנאשמים הם אמין אבו לטייף (40) ועדנאן אבו לטייף (36) מרהט, לצד ג'ית גדיר (26) ואמיר גדיר (31) מביר אל-מכסור. הארבעה מואשמים, כל אחד לפי חלקו, בעבירות חמורות ובהן סיוע לאויב במלחמה, פעולה ברכוש למטרות טרור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מתן שוחד ושיבוש הליכי משפט.

כתבי האישום מבוססים על חקירה משותפת של שירות הביטחון הכללי והיחידה המרכזית של מחוז דרום במשטרת ישראל. מהחקירה עולה כי הנאשמים ניצלו נקודות תורפה במעברים לרצועת עזה, והציגו מצגים כוזבים של פעילות ביטחונית לגיטימית.

לפי כתב האישום, ההברחות בוצעו במבנה מאורגן של "שרשרת" וחלוקת תפקידים בין המעורבים. גורם מרכזי בפרשה הוא אחמד חוג'יראת, סגן מפקד גדוד הסיור הגדס"ר הבדואי וגיסו של אמיר גדיר, אשר שימש כמפקד בפועל של הגזרה הסמוכה למעבר כרם שלום. לפי האישום, הוא ניצל את תפקידו הצבאי ואת היכרותו עם הנהלים והגישה למעבר כדי לאפשר את הכנסת המשאיות לרצועה במסווה של פעילות מבצעית של צה"ל.

האירוע הראשון התרחש בנובמבר 2025. על פי האישום, אמין ועדנאן אבו לטייף העמיסו משאית בחברון בסחורה בשווי מיליוני שקלים, שכללה בין היתר כ-100 קרטוני סיגריות, מוצרי טיפוח, פחמים לנרגילה ואופניים. המשאית הושארה בחניון סמוך למעבר כרם שלום, ומשם הוברחה לרצועה. עבור חלקם במבצע קיבלו השניים כ-450 אלף שקלים.

ההברחה השנייה, בינואר 2026, כבר כללה מעורבות ישירה של הסמג"ד. לפי האישום, המשאית שהוכנסה לרצועה הייתה עמוסה בסחורה בשווי מיליוני שקלים - ובה טלפונים סלולריים, מחשבים ניידים, מצברים לרכב, ראוטרים, מטענים, אופניים חשמליים וסיגריות.

הסמג"ד, כך נטען, הנחה את גורמי הביטחון במעבר שלא לעצור את המשאית ולא לתעד את כניסתה. עדנאן נהג במשאית אחרי רכבו של הקצין עד לחניון המשאיות בצד העזתי של המעבר. גם כאשר עלה חשד ביחס למשאית, הורה הסמג"ד לכוחות להתרחק ממנה בטענה שמדובר בפעילות מבצעית של מערך המבצעים המיוחדים.

לאחר שהנהג העזתי שהיה אמור להוביל את המשאית לתוך הרצועה סירב להגיע, הוכנס עדנאן שוב לעזה והוא הסיע את המשאית עד לדיר אל-בלח. לפי כתב האישום, עדנאן שהה ברצועת עזה במשך שלושה ימים, עד שחולץ משם באמצעות חייל.

בסך הכול קיבלו המעורבים כ-4.5 מיליון שקלים עבור ההברחה השנייה. בבקשת המעצר עד תום ההליכים הדגישה הפרקליטות את חומרת האירועים, ובפרט את העובדה שעדנאן שהה בשטח שבשליטת חמאס במשך ימים.

בבקשה נכתב: "מעשיו, אשר בוצעו בידיעה ובהסכמה של כלל הנאשמים, העמידו את מדינת ישראל כולה בפני סכנה מוחשית וממשית, שכן לו הנאשם היה נחטף ע"י ארגוני הטרור או גורמים עוינים אחרים, מדינת ישראל הייתה נאלצת לצאת למבצע צבאי לצורך חילוצו או לחתור לעסקת חילופי שבויים לשחרורו, על כל המשמעויות הקיימות בכך לביטחון המדינה".