מלחמה, לחץ ודאגות: איך בכלל אפשר לשמוח בחודש אדר?

חודש אדר קורא לנו להיות בשמחה ולהרבות בה מיום ליום. מצד שני, אם נחשוב על זה, יש לנו הרבה סיבות לא לשמוח: הגלות ארוכה וקשה; נוספת אליה לעיתים  התמודדות פרטית שמתמשכת ולא רואים את הסוף שלה; מלחמה, חוסר שביעות רצון מעצמנו ומאחרים; ובאופן כללי, פעמים רבות אין לנו כוח יותר להתמודד עם כל הניסיונות והאתגרים. נמאס!

אז איך יוצרים שמחה גם כשנסיבות החיים לא קלות ולא משמחות?

על ידי "ונהפוך הוא" – נהפוך את הכול, נגלה את הצד הטוב ונזכור:

1. הכי חשוך לפני עלות השחר. אנחנו כבר תכף בגאולה.

2. המלחמה הזאת תביא ב"ה לשלום בעולם, והיא תכף נגמרת ב"ה.

3. הגיע הזמן להתחדש במחשבות טובות על עצמנו, להסתכל על החיובי שיש בנו. שימו לב - לחשוב על עצמנו רע זה ממש עוול. אם יש משהו שאנחנו צריכים לתקן, אז להשתדל לתקן וזהו. כשמשתדלים לתקן משהו בעצמנו זה דווקא מביא שמחה. וגם אם רוצים לעשות שינוי ועדיין לא מצליחים, אנחנו ראויים להערכה רבה גם על המאמץ! התמדה במאמץ, בתוספת תפילה לעזרת הקב"ה, מביאה ישועות.

4. עד ביאת משיח אין אדם מושלם. כשם שאנו רוצים שיתייחסו לחסרונות שלנו, כך עלינו להתייחס לחסרונות של אחרים.

5. במקום להגיד שאין לנו כוח, נבקש מהקב"ה שייתן לנו כוח. לפעמים קושי ואתגר מגלים את הכוחות הנעלמים שיש בנו, שלא ידענו על קיומם.

רוצים עוד? הנה עוד כמה סיבות להיות בשמחה:

שמחה על עצם היותנו יהודים. לכל יהודי יש נפש אלוקית שהיא חלק מהשם ממש. יש לנו את הזכות להיות מחוברים אל הקב"ה באופן מיוחד ופנימי מעצם היותנו יהודים.

קיום התורה והמצוות מאפשר קשר עם הקב"ה. מצווה – מלשון צוותא וחיבור. המצווה קושרת אותנו עם הקב"ה. גם התפילה היא דרך בלתי אמצעית ליצור קשר עם הקב"ה. הדבר רמוז גם בשם עם ישראל: ישר א-ל. יש לנו יכולת ליצור קשר ישיר עם הקב"ה בכל עת.

היהדות מלמדת אותנו לראות את הטוב הצפון גם בדבר שאינו נראה חיובי לכאורה. אם מעמיקים ומחפשים את הטוב במצב, מצליחים יותר להיות בשמחה.

אז מצווה גדולה להיות בשמחה, וגם לחשוב טוב על עצמנו ועל אחרים!

מובא בחסידות כי "השמחה פורצת גדר" – השמחה מביאה להתעלות מעל הקשיים והמכאובים ומעל המגבלות האישיות של האדם. השמחה מביאה אותנו להתעלות שלא תמיד ניתן ליצור בדרך אחרת, והיא ממתיקה דינים ומבטלת גזרות.