"כמו בכי של תינוק": איך משפיעה התרעת פיקוד העורף על הגוף שלנו?

התרעות פיקוד העורף המופעלות במכשירי הסמארטפון הפכו לחלק בלתי נפרד משגרת החירום בישראל, אך הצליל החזק והצורם שלהן מעורר לא אחת תחושות קשות של מתח וחרדה. בשיחה עם אתר מאקו מסבירה ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת תל אביב, כי התדר המיוחד של ההתרעה נועד לגרום לנו להפסיק כל פעילות ולהגיב לאיום. לדבריה, "זה נועד לגרום לנו להרגיש שיש איום משמעותי ולהפסיק את כל המעשים שלנו - ולהגיב למשהו שמוטבע בבריאה שלנו. אנחנו מחווטים לזהות את הצליל כאיום דחוף מיידי, שיש לו קדימות ועדיפות על פני כל פעילות אחרת".

הצליל מעוצב במכוון כך שלא נוכל לפתח אליו חסינות או להתרגל אליו כרעש רקע שגרתי. ד"ר גוטמן מציינת כי התדר הגבוה דומה להפליא לבכי של תינוק בטבע, דבר שמפעיל אוטומטית את אזור האמיגדלה במוח ומחייב תגובה רגשית עמוקה. היא מציינת כי "המתכונת הזו של רעש בתדרים מאוד מטרידים, זו אותה מתכונת שאנחנו רואים בטבע - בכי של תינוק". ההפוגות הקטנות בצליל האזעקה מונעות מאיתנו להיכנס למצב של "אוטומט", ומאלצות את הגוף להתייחס לכל התרעה ברצינות מלאה, בדיוק כפי שאנחנו ניגשים לתינוק בוכה כדי לבדוק מה איתו.

המפגש המפתיע עם הצליל גורם להפרשה מהירה של אדרנלין, מצב המכין את המערכות הגופניות למאבק או לבריחה. ד"ר גוטמן מדגישה כי "מצב של סטרס גורם להפרשה מסיבית ומהירה של אדרנלין, זה עומס מיידי ומהיר על מערכות הגוף - שמכין אותנו למלחמה או לבריחה". אולם המחיר של היעילות הוא יצירת התניה בין הצליל לתחושת אימה. רבים מדווחים כי הם שומעים "אזעקות דמה" בכל פעם שעובר אופנוע או נשמעת צעקה פתאומית ברחוב. ד"ר גוטמן מסכמת כי המצב הזה "בעצם מוריד את רף הרגישות - ברגע שנחשפנו לזה כמה פעמים, אנחנו מתחילים לשמוע אזעקות בכל מקום".